הקמת קהילות לבעלי תשובה

סקירה של השתלשלות רעיון הקמת קהילות עצמאיות לבעלי תשובה. מדבריהם החדשניים של האדמו"ר מביאלה והגה"צ הרב שלמה וולבה, ועד לפעילות הנרחבת בנושא כיום. הבעיות הקיימות עדיין ביישום והצעות לפתרון.

סקירה של השתלשלות רעיון הקמת קהילות עצמאיות לבעלי תשובה. מדבריהם החדשניים של האדמו"ר מביאלה והגה"צ הרב שלמה וולבה, ועד לפעילות הנרחבת בנושא כיום. הבעיות הקיימות עדיין ביישום והצעות לפתרון.

הצורך ברעיון הקמת הקהילות

לפני עשרים וחמש שנה בקירוב שמעתי מחבר מצפת שהאדמו"ר מביאלה שליט"א (שהיה אז גם הרב של העיר לוגאנו בשוויץ) כינס את כל בעלי התשובה בעיר ואמר להם דברים חריפים שנשמעו אז ממש מהפכניים. האדמו"ר אמר להם מעין הדברים האלה: "אני רואה שכולכם, חבדניקים, ברסלבים וליטאים, מנסים להיטמע בחברה החרדית ובציבור שבו אתם חיים. זה לא יצליח. אתם צריכים לבנות קהילות עצמאיות משלכם, עם מוסדות חינוך משלכם. תקבלו עזרה וסיוע מבעלי נסיון בחברה החרדית, אבל אל תנסו להיות כמוהם, אפילו לא בלבוש. רק כך בעלי התשובה יוכלו להוביל שינוי ומודל לחיקוי בחברה שומרת המצוות, ולא להיגרר אחריה".

לשמוע דברים כאלה מאחד מגדולי הדור, אדמו"ר חסידי ותלמיד חכם מפורסם (עד היום נדפסו לא פחות משבעים ושישה ספרים מדברי תורתו בגמרא, הלכה וחסידות), היה מאד מבלבל, אם להודות על האמת. באותו הזמן לא היו בינינו אנשים שיכלו לעכל את ההשקפה הזו. הדעה הרווחת היתה שהחזרה בתשובה מחייבת לכלול היטמעות חברתית מוחלטת בחברה החרדית ובמגזר מתוכו שאליו בחר כל אחד להשתייך. יכול להיות שגם לא היו אז אנשים מקרבנו שהיו מסוגלים להוביל מהלך כזה, וממילא הוא לא התרחש.

שנים ספורות לאחר מכן יצא ספרו של הרב יהודה גרינוולד "לדעת בארץ דרכך", שהיה ספר ההדרכה הראשון לבעלי תשובה. הרב גרינוולד היה תלמידו של הגה"צ הרב שלמה וולבה זצ"ל, זקן משגיחי הישיבות ומגדולי המוסר, מחברם של ספרים רבים וביניהם ספרי היסוד במוסר והדרכה: "עלי שור". הספר נכתב תחת השגחתו ובהכוונתו של הרב וולבה, ובהסכמת הגאון הרב אלישיב זצ"ל. בעמוד 134 בספר נכתב כך:

"בזמן האחרון אני מרבה לשמוע מפי אנשים גדולים, כי יתכן וזהו הזמן המתאים ליצור קהילות של בעלי תשובה. בודאי שכדי ליצור מסגרת קהילתית אשר תחזיק מעמד, צריכים לחשוב ולשקול היטב את כל הקשיים והבעיות שעלולות להתגלות במסגרת זו, ולהרבות בהתייעצויות עם גדולי ישראל. כבר כעת ניתן לומר, כי במסגרת קהילתית זו חייב להמצא רב בעל שיעור קומה, אשר מכיר את בעלי התשובה, ער למתרחש בעולמם, אוהב ומכבד אותם ומסוגל לחנכם ולהדריכם".

(ראו את מאמרו של הרב גרינוולד בנושא כאן באתר "מענה"). גם לדברים אלו לא היה הד והמשך. חלפו עוד יותר מעשר שנים עד שהנושא טופל באופן יסודי ועקרוני. אמנם במשך הזמן הזה הוקמו כמה קהילות עצמאיות, אבל רובן הוקמו בדרך כלל בגלל בעיות השתלבות מקומיות, או הקמת כולל ובית מדרש סביב דמותו של רב ומנהיג.

 

תחילת הקבלה של תכנית הקהילות

בשנת תשס"ט התקיים "כנס בית מאיר". הכנס נוסד ע"י הרב עודד ניצני (שהקים את אחת הקהילות העצמאיות הראשונות לבעלי תשובה, קהילת "שדה צופים" בביתר) וחבר קהילתו עמית קדם, בשיתוף חבורת מנהיגי קהילות וראשי כוללים מקרב בעלי התשובה (ביניהם: הרב יהודה גרינוולד, הרב חגי מזור, הרב דורון רוזיליו ועוד). בכנס הוצגה "תכנית הקהילות" שנכתבה בהשראת סקר קהילות ארצי שנערך ע"י הרב מנחם אדלר ביוזמת קרן וולפסון. הכנס עורר התרגשות רבה בקרב המשתתפים הרבים ועורר הדים בכל הארץ.

כתוצאה מן הכנס הוקם ע"י הרב ניצני וחבריו הירחון "אדרבה", אשר בו נכתב רבות על הצורך בקהילות כאלה ועל הדרכים להקמתן. במשך השנים נכתבו כתבות בירחון על קהילות שונות, וגליון מס' 55 של הירחון מוקדש לנושא זה. עם המעבר של הרב עודד ניצני למעלות והקמת קהילתו שם, הוא יסד ארגון העוסק בהכוונה וסיוע להקמת קהילות, "נטיעות", ובאתר שלו ניתן למצוא פרטים על החזון שלהם בנושא ועל הקהילות שכבר הוקמו.

בדברי בכנס הראשון סיפרתי את הסיפור ששמעתי על דברי האדמו"ר מביאלה שהזכרתי לעיל. הרב דניאל סטבסקי, תלמידו של האדמו"ר מביאלה, אמר שיבקש ממנו מכתב שיביע את השקפתו המדוייקת בנושא. שנה לאחר מכן, בתשרי תש"ע, התקיים ע"י אנשי "אדרבה" הכנס השני. ואכן, הרב דניאל סטבסקי הביא לכנס מכתב ברכה שכתב האדמו"ר למשתתפי הכנס. הדברים שהזכרתי בתחילת המאמר בשמו, ואשר היו בגדר של שמועה שפרטיה היטשטשו במשך השנים, הפכו להיות ברורים ונוקבים. במכתב, שצוטט באתר "אדרבה" נכתב כך:

תשרי התש"ע

שמועה טובה שמעתי ורווח ליבי על ההתכנסות של בני תשובה ובעלי תשובה לחשוב טוב על ישראל, והריני לברך ולעודד כינוס הקהילות בהצלחה ועצה ממרום וסיעתא דשמיא. ו"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".

כבר מילתי אמורה מזה שנים רבות שטוב ונכון שתתקבצנה קהילות של בעלי תשובה באופן עצמאי לצרכיהם, ויארגנו לתועלתם בקודש תלמודי תורה, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות וכוללים המורכבים מאברכים בעלי תשובה וממלמדים, רמ"ים, מגידי שיעורים ורבנים בעלי תשובה המוסמכים לכך. והכל באופן עצמאי לפי צרכיהם של ציבור יקר וכשרוני זה, ולתועלת רבה.

ובוודאי שהממונים האחראים לתכנית הקהילות יתייעצו בזאת עם זקני ישראל המנוסים באיך לעמוד בפרץ הניהול וההדרכה בקודש, ולעושים ינעם, השראת השם עליהם תשרה, והמלך הרחמן יצליח דרכם בנחת ובנעימים לאורך ימים ושנים במנוחת הנפש סלה.

כה מצפה ידידכם מוקירכם
בצלאל שמחה מנחם בן ציון
בן אדוני אבי הרב הקדוש רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה

 

בתחילת העלאת הרעיון הוא נשמע מהפכני ואפילו בעייתי, ורבים סברו שמדובר ב"מרד" ו"נטישה" של הציבור החרדי, דבר שנתפס בעיניהם כשלילי ביותר. אמנם היום כבר יש קונצנזוס מלא בין גדולי ישראל ובקרב הציבור שזהו רעיון מבורך שיכול לפתור בעיות רבות הנגרמות מנסיונות ההשתלבות של בעלי תשובה בציבור החרדי. כאן באתר "מענה" הבאנו סרט של רב שיח בין ארבעה מרבני ברסלב, אשר מייצגים השקפת עולם חרדית עקבית בתוך ה"קונצנזוס", ובו כל הדוברים אומרים כמובן מאליו: בעלי התשובה הם "עם" בפני עצמו. עליהם להתארגן בקהילות עצמאיות ולהקים לילדיהם מוסדות חינוך משלהם. החזון הרואה למרחוק של האדמו"ר מביאלה והרב וולבה שנאמר לפני עשרות שנים הפך היום לפתרון המועדף ע"י רוב ככל המבינים בנושא.

הבעיות והצעות לפתרון

גם לאחר קבלת הרעיון, עדיין יש בעיות רבות בדרך לביצועו. קהילה כזו צריכה רב סמכותי ומדריך מתאים (כפי שציטטנו קודם מדבריו של הרב גרינוולד בספרו). ללא הדרכה מתאימה קהילה כזו יכולה להפוך למתכון בטוח לירידה רוחנית וחברתית במקום שתהיה האמצעי המתאים לצמיחה והתפתחות חברתית ורוחנית. מצד שני, אם מעמד הרב מקביל לאדמו"ר והוא מנהיג בדרך של סמכות טוטאלית ריכוזית, הקהילה עלולה להצטייר ככת בעייתית, עם כל הנזקים הכרוכים בכך. עוד ענין חיוני הוא שמקרב הקהילה יהיו גם אנשי יוזמה וביצוע. ללא "פרוייקטור" מוכשר, אין סיכוי שמהלך מסובך כזה יצא מן הכוח אל הפועל. ניתן אמנם לנסות לפתור בעיות אלה ע"י מנגנון של שילוב כוחות בין אישים שונים, ותכנית הכשרה של חברי קהילות בניהול והנהגה, ויש כמה נסיונות בנושא ע"י גופים שונים.

יש כאלה גם המפקפקים בהיתכנות הענין נוכח השוני בין קהילה של בעלי תשובה לבין קהילות חרדיות רגילות. קהילה חרדית מרוכזת בדרך כלל סביב דמות של אדמו"ר או רב גדול, וחברי הקהילה הם בעלי רקע משפחתי, מנטלי וחינוכי זהה. קהילה של בעלי תשובה, מטבע הדברים, מורכבת מאנשים מרקעים שונים ומעדות שונות. לדעתם, אין לכן כמעט סיכוי ליצור קהילה שמטרתה התארגנות חברתית קהילתית ולא קידום רעיון רוחני מסוים או שכל ענינה הוא התלכדות סביב דמות הרב. לדעתי, בעיה זו ניתנת לפתרון ע"י לימוד המודל הארגוני של קהילות דתיות-לאומיות שגם הן לא הומוגניות, ומורכבות מאנשים עם רקעים שונים ומעדות שונות, ומתפקדות לתועלת היחיד המשפחה והקהילה בצורה טובה, לעתים גם ללא דמות מרכזית של רב ומנהיג רוחני.

אבל בעיה נוספת הועלתה ע"י הרב דן הולנד בכנס עולם התשובה השלישי שהתארגן על ידו בירושלים בסוף שנת תש"ע.  רעיון הקמת הקהילות תלוי בדרך כלל במעבר לישובים קטנים, שבהם ניתן להקים קהילה מחדש בדיור והקמת מוסדות, וגם לקבל סיוע כספי וארגוני ממשלתי (כמו גרעיני המשימה לפריפריה במקרה של ארגון "נטיעות"). לא כולם יכולים או מוכנים לעשות שינוי כזה בחייהם. רוב בעלי התשובה גרים בערים הגדולות, או בישובים חרדיים מבוססים, ואין להם אפשרות או רצון לעבור לישובים קטנים ומרוחקים. הפתרון שהציע הרב הולנד היה להקים מעין "קהילות עירוניות", אשר בהן חברי הקהילה נשארים לגור בבתיהם, אבל הריחוק הפיזי לא ימנע התארגנות חברתית ופעילות בתחום חינוך הילדים והחיבור החברתי בין המשפחות. ברור שהרעיון דורש עדיין פירוט וגיבוש דרכי יישום נכונות, ועל כך אולי נרחיב בעתיד במאמרים נוספים.

קיראו את המאמר "קהילה עירונית – מבנה המעגלים" שפורסם כאן באתר. במאמר מתוארת ע"י דורון רוזיליו קהילת "בנייך ציון" שמצאה דרך להגשים את הרעיון.

 

 

 

[קרא עוד כתבות]

אודות עופר גיסין

הרב עופר גיסין ( 57 ) - גדל בראשון לציון, בוגר הגמנסיה הריאלית. שירת בצה"ל כלוחם בנח"ל, וחזר בתשובה לקראת סוף השירות הצבאי. למד בישיבת שעלבים, התקרב לחסידות ברסלב, למד בכוללים שונים בירושלים ובעמנואל והוסמך לרבנות. עוסק מאז שנת תשמ"ב בפעילות קירוב. מוסר שיעורים קבועים בקהילות ובתי מדרש ברחבי הארץ ועוסק ביעוץ לבעלי תשובה.