חודש חשון – התחדשות טובה והתחדשות רעה

בחודש חשון התרחש ארוע דרמטי בתולדות עם ישראל. אם נתבונן בפרטי הארוע ובמה שכתבו עליו מורי החסידות נוכל להציע לימוד של יסוד חשוב בתורת בעלי התשובה.

בחודש חשון לפני יותר מאלפיים ושמונה מאות שנים התרחש ארוע דרמטי בתולדות עם ישראל, שעל פי הצדיקים ממשיך להשפיע בחודש זה בכל שנה. אם נתבונן בפרטי הארוע ובמה שכתבו עליו מורי החסידות נוכל להציע לימוד של יסוד חשוב בתורת בעלי התשובה.

רבי צבי אלימלך מדינוב, כותב בספרו "בני יששכר" (מאמרי חודש חשון א' אות ב'): "שמעתי מפי כבוד אדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זצוק"ל אשר עינינו רואים כל הגזירות המתחדשות על ישראל מן המלכויות, וכן נתינת המיסים והארנוניות, התחלתן תמיד מן מרחשון. ואמר הטעם שבחודש הזה היתה המרידה במלכות בית דוד וימליכו את ירבעם, 'ויעש ירבעם חג בחודש השמיני בחודש אשר בדא מליבו'".

ראו בספר מלכים א' פרקים י"א-י"ב את כל השתלשלות המאורעות שהביאו למרידת העם במלכות דוד בגלל דברי רחבעם בן שלמה, והמלכת ירבעם בן נבט (מזרע יוסף משבט אפרים) על כל שבטי ישראל חוץ משבט יהודה ושבט בנימין. משבר האמון במנהיגות המסורתית שבא עקב הגישה התוקפנית והיהירה שרחבעם אימץ על פי העצה הרעה שקיבל, הביא ליצירת סיכוי למנהיגות חדשה ורעננה של ירבעם.

אבל גם ירבעם הלך אחרי עצה רעה ומתוך החשש שמא העם יחזור למלכות בית דוד בנה שני עגלי זהב בדן, ובדה מליבו תחליף לחג הסוכות בט"ו בחשון שבו העם יעלו לרגל לבית העבודה זרה שבנה. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב (צדקת הצדיק אות קט"ו): "ובודאי הוא דרש להם איזה דרש ולימוד שחג האסיף הוא בחשון. רק לפי שהיה מצד הנגיעה לעשות נגד בית דין שבירושלים נקרא אשר בדא מלבו ולא נאמר בזה אלו ואלו דברי אלהים חיים" (וראו את דבריו בספר דובר צדק דף ע"ט שמבאר באריכות את כוונותיו של ירבעם). המלבי"ם מסביר (מלכים א' י"ב כ"ח) שקביעת החג של עגלי הזהב בט"ו בחשון היתה חיקוי לחג מצרי שנחגג בעיר ממפיס ובעיר הליופוליס, והמסר היה: חופש.

רבי שמואל מסוכטשוב (בנו של ה"אבני נזר" ונכדו של הרבי מקוצק) כותב על ענין זה בספר "שם משמואל" (פרשת בראשית ר"ח מרחשון תרע"ב): "הנה מלכות ישראל היא דוגמת הירח המתחדש בכל חודש, וכמו שהירח נקרא חודש על שם ההתחדשות, כן מלכות ישראל מתחדשת תמיד בתשוקה חדשה להש"י ובכל יום חביבה עליהם כשעה ראשונה, והיא באר מים חיים הנובעת תמיד. וזה היה דוד המלך המתרפק בכל יום באהבה בשירות ותשבחות וכו'. וכאשר ניטלה מלכות עשרת השבטים מזרע דוד ניתנה המלכות לזרע יוסף צדיק יסוד עולם שהוא במדרגת חי כנודע, וכו' ולעומת שמדתו של דוד נקראת באר מים חיים נקראת מדתו של יוסף מקור מים חיים. אך ירבעם קלקל מדת ההתחדשות שבו, וחידש התחדשות רעה, וזה החודש אשר בדא מלבו". (וראו שם שמסביר שבגלל קלקול מידת ההתחדשות אומות העולם לקחו להם את מידת ההתחדשות, הגלו את ישראל מארצם ומחדשות גזירות בחודש הזה כדברי הרבי מרימנוב).

התחדשות המלוכה ע"י זרע יוסף היתה מהלך שמיימי שיסודו בהוראת השי"ת בפי הנביאים. אבל מתוך עצה רעה, ריבוי התחכמויות ואינטרסים וניתוק מדעת תורה של חכמי ישראל הפך המהלך הזה להתחדשות רעה שגרמה לתוצאות חמורות שהיו הפוכות לגמרי לרצון האלוקי האמיתי שעמד בבסיסו. התשוקה וההשראה של רוח ישראל התחלפה והתעצמה בקלקול בחגיגת חופש מעוותת שביטויה היה בחיקוי סמלים של תרבות זרה.

תנועת התשובה בזמננו היא בודאי ביטוי נעלה וחסר תקדים בהיסטוריה של מלכות ישראל המתחדשת תמיד בתשוקה חדשה להש"ית. כשם שמלכות בית דוד השתנתה והתקלקלה בימי רחבעם לתאוות שלטון אטומה לרחשי הלב של העם שעיקר ענינה היה שלילה והטלת עול ("אבי העמיס עליכם עול כבד, ואני אוסיף על עולכם"), ושגרמה למרד שקרא: "מה לנו חלק בדוד ונחלה בבן ישי, לאוהליך ישראל", כך גם בחיי בעל התשובה היחיד ובחיי הכלל נוצר מצב של תשוקה עזה לשחרור וחופש, ולחידוש הנביעה של חיים מקוריים. דווקא ברגע האמת הזה יש להזהר עד מאוד מהסרת הגבולות והאיזונים כי ההתחדשות עלולה להפוך לקלקול גרוע יותר מהמצב שאותו היא באה לתקן. היציאה מהעול והצמצום אל רחבות וריבוי עלולה לגרום לעיוות ואסון.

ה"שפת אמת" (רבי יהודה אריה לייב מגור) מסביר בספרו את ענינם של בעלי התשובה שלכל אחד מהם יש חלק בדרך החדשה שתופיע לעתיד (שפת אמת פקודי תרנ"ב), שהם באים ברשפי אש של כוח התחדשות גדול (שם שקלים תרנ"ב) שלא בהדרגה וכסדר (שם שמיני תר"נ). אבל רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות יו"ד, תרו"מ ג' ב', עיין שם) מזהיר גם שריבוי תבערת הלב חוץ מהמידה של בעלי תשובה הרוצים להתקרב לשי"ת גורם דווקא לריחוק הגדול ביותר, ומסביר (שם ג', על פי הגמרא בסנהדרין ק"ב.) שזו היתה המידה הרעה שגרמה לירבעם לקלקל כל כך את הסיכוי הגדול שניתן לו.

ה"שם משמואל" כותב שהתחדשות קביעת סדרי הלימוד בחודש חשון לשנה הקרובה "איש ואיש, חבורה וחבורה" היא התיקון לקלקול ההתחדשות הרעה. ורבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק בראשית לר"ח מרחשון ) כותב: "לכל חודש יש ענין מיוחד לעסוק, וחודש מרחשון העסק להתחזק, להחל לקום מהנפילה ולהכניס עצמו לקדושה ביראת השם".

[קרא עוד כתבות]

אודות עופר גיסין

הרב עופר גיסין ( 57 ) - גדל בראשון לציון, בוגר הגמנסיה הריאלית. שירת בצה"ל כלוחם בנח"ל, וחזר בתשובה לקראת סוף השירות הצבאי. למד בישיבת שעלבים, התקרב לחסידות ברסלב, למד בכוללים שונים בירושלים ובעמנואל והוסמך לרבנות. עוסק מאז שנת תשמ"ב בפעילות קירוב. מוסר שיעורים קבועים בקהילות ובתי מדרש ברחבי הארץ ועוסק ביעוץ לבעלי תשובה.