מצב הישיבות של בעלי התשובה – ראיון וידאו נוקב

סקירה של עולמם של בעלי התשובה והישיבות מנקודת מבטו של רכז הרישום של ארגון "אחינו", שמעון וייס.

קוראים לי שמעון וייס, אני עובד בארגון שמכוון חוזרים בתשובה לישיבות.

במסגרת עבודתי תפקידי לכוון חוזר בתשובה מתחיל, שהוא מחפש את המקום שלו.

ברור שברגע הראשון שמגיע חוזר בתשובה, אני מנסה לחפש לו את המקום הכי טוב בשבילו ויש המון חוזרים בתשובה.

בשנים האחרונות אפשר להגיד שהתרבו המון חוזרים בתשובה, בפרט בגילאים הצעירים. זה אומר שזה יכול להיות אפילו בגיל 14. ובד"כ זה המצב שההורים לא יודעים מה לעשות איתם, כי הבן חוזר בתשובה. המנהלת מתקשרת לאבא, אני לא חושבת שזה מתאים הילד שלכם ישאר בבית הספר. ההורים לא יודעים מה לעשות.

מצד שני, מצד אחד הם לא רוצים, אבל מצד שני הם לא רוצים לריב עם הילד. במצב כזה אנחנו נכנסים ומנסים לעזור להורים למצוא להם מקום שיתאים להם, מקום שיהיה קשר טוב עם ההורים.

במסגרת זאת הקמנו גם כמה ישיבות של חוזרים בתשובה, צעירים. הקמנו להם ישיבות עם בגרויות. באישור הרבנים, אמרו לנו לעשות להם ישיבות עם בגרויות, עם תכניות, עם טיולים, הכל להתאים להם שיהיה להם מקום טוב.

הדבר הכי חשוב , למה הכי חשוב לשלוח לישיבות? כי במצב כזה של נמצאים לבד, ללא הדרכה, זה פשוט, הם יכולים להגיע למצב קיצוני מאוד. הם לא יודעים כלום, הוא מתבלבל בין עיקר לטפל, בין מנהג לחיוב, ואז הוא מגיע למצב שהוא הופך להיות קיצוני ואז הסיכונים הרבה יותר גדולים.

לכן ברגע שהוא נכנס למסגרת לפחות, גם אם לא תמיד המסגרת תתאים לו, וגם אם לא תמיד אנחנו מרוצים מהמסגרת, אבל לפחות יש לו הדרכה מסוימת והוא הולך בדרך ישרה והוא לא מרחיק לכת, עם כל ההתלהבות שיש לו הוא לא מרחיק לכת

יש, מסקירה שערכתי לפני כמה שנים, יש כ-70 ישיבות לחוזרים בתשובה בארץ. אפשר להגיד שרובם כאמור מהשנים האחרונות. יש בהם כ-3000 תלמידים, מתוכך 90% מתחת לגיל 25.  לגילאים מעל גיל 25 יש כל מיני ישיבות מגוונות. יש שהישיבות בנויות בצורה כזאת שמאפשרת למתחזק גם ללמוד בישיבה וגם לעבוד, או גם ללמוד באקדמיה, כל אחד בנקודה שלו. אבל בישיבות הצעירות בד"כ זה כמו ישיבה חרדית.

רוב הישיבות ספרדיות יש יותר דגש על הלכה ויותר דגש על מוסר. בישיבות הליטאיות פחות. יש אולי יותר השקפה אבל פחות דברים שקשורים לבסיס, ואיך להקים בית יהודי, להכנה לחינוך ילדים.

 

שאלה: מה עם סוגיית ההשתדלות? שמים על זה דגש בישיבות?

תשובה: רוב הישיבות, כמעט כולן, בנויות בצורה כזאת שהשאיפה לכולם להיות אברכים.

אני, כשגדלתי בישיבה חסידית, חינכו אותנו להיות עובדי השם, מי שהצליח נשאר אברך ומי שלא, הלך לעבוד וחיפש את עבודת השם דווקא בדרכי הפרנסה שלו.

רוב הישיבות של חוזרים בתשובה אפשר להגיד כמעט כולם, הולכים בשיטה הליטאית שבעצם מחנכים את כולם שהמטרה העיקרית, העליונה זה להיות בן תורה שיושב ולומד בכולל כל הזמן.

לא כולם מצליחים בזה, ומבדיקה שערכתי, לפחות 60% יצאו, אחרי שהם נקלעו לחובות, אני חושב שאם היה יותר הכנה לזה יכול להיות שהיה יותר טוב. אבל אני לא הולך לשנות את הישיבות ואת הרבנים, כל אחד בחשיבה שלו. אני מנסה שהחוזר בתשובה, לתת לו את המקסימום במקום שאני חושב שהכי טוב הוא יכול לקבל.

יש שני דברים חשובים מאוד, אחד זה שהרבנים מתמסרים לתלמיד, הם דואגים לו בכל מצב, להיות בקשר עם ההורים, ושלא יהיה בעיות חס ושלום. ומצד שני, הלימוד שיוכלו לרכוש ידע שמתאים להם. לא לכל אחד מתאים סגנון ישיבה כזאת. יש אחד שמתאים לו סגנון ישיבה כזה. כל אחד שיוכל למצוא את המקום שהכי נכון לו. מה שאפשר מתוך השבעים ישיבות.

כי יש כאלה שלא מסוגלים והם לא התרגלו מעולם ללמוד כנראה ואז מאוד חשוב לי לדעת שהוא באמת מסוגל ללמוד כל היום, או לפחות הוא רוצה לנסות את זה.

אם הוא מרגיש או אומר לנו אני מוכן לנסות, אני חושב שזה דבר חשוב שלפחות כמה שנים, אם יש לו זמן, שיהיה במסגרת כדי שילמד.

לא רק "גדולה שימושה יותר מלימודה" כשאתה נמצא בישיבה אתה בעצם חווה את החוויות, את השבתות, את כל ההלכות. ואתה רוכש חברים חדשים במקום החברים שלא בדיוק מבינים את התהליך הרוחני שאתה עובר. אז ברור שיש עדיפות שהבחור נמצא תקופה בישיבה. הוא בונה לעצמו מערכת חדשה.

אבל זה ברור שרק אם הוא יכול ומסוגל. אם נגיד הוא הגיע למצב שהוא לא יכול ולא מסוגל והוא נכנס לדיכאון, אז יכול להיות שיצא שכרו בהפסדו. אז שוב, הדבר הראשון, זה עדיף שיכנס למסגרת, שהמסגרת הזאת תחבק אותו ותתן לו את כת החוויות של אדם דתי.

אני שאלתי לפני שנה את הרב שטיינמן מה קורה עם בחור שנמצא תקופה בישיבה והוא לא מצליח ללמוד, אז הוא אמר לי, צריך להקים להם מסגרות מיוחדות, שיתאימו להם. הוא אמר לי באידיש, "ער זאל ארבעטן א גאנצן טאג און לערנען אביסל ביי נאכט" כאילו, לעבוד כל היום וללמוד קצת בלילה.

שאלה: ובאמת יש מסגרות כאלה?

לחבר'ה צעירים אין מסגרות כאלה. בוא נגיד לחבר'ה בוגרים יש כמה מסגרות כאלה, מדרשת זיו לסטודנטים, קהילת חותם חיים, ויש אופק בירושלים, יש בת"א, ויש גם גם כוללים של יוצאי סלובודקה שהם לומדים, שחלק מהיום הם לומדים, והשאר יום הם עובדים.

היה לי בחור לפני שנה שהיה שידוך, חוזר בתשובה שהציעו לו בחורה חוזרת בתשובה גם, שאמרה, אני מבינה שאתה רוצה ללמוד אבל אתה הולך להתחייב שאני אצטרך להתפרנס. ואיך אנחנו נתפרנס, מה יהיה. והוא אמר מה פתאום, אני לא רוצה בשום פנים ואופן לעבוד, אני רוצה לשבת וללמד כל היום. שלחתי אותו לשאול את הרב שטיינמן. שאמר לו, תגיד לה שאתה מתחייב לפרנס אותה, וברגע שתרגיש שאתם צריכים פרנסה, אתה פשוט תצא לעבוד. והתשובה ברורה.

סיפר לי גם הרב בן פורת, שהיה תלמיד שלמד בטכניון, והוא היה במצב לקראת סוף הלימודים שלו והוא רצה לעזוב את הלימודים אז הוא הלך לשאול את הרב שך, והרב אמר לו עוד עשרים שנה יכול להיות שיהיה לך רגע קשה בפרנסה. ואז תחשוב אולי לא הייתי צריך לעזוב את האוניברסיטה. ובאותו רגע תאשים את החזרה בתשובה בזה שהפסדת את הלימודים, וזה נקרא תוהה על הראשונות. כאילו אתה מתחרט על הצעד שעשית. ורק בשביל ההרהור הזה אסור לך עכשיו לעזוב את האוניברסיטה.

הייתי בעבר אצל הרב אלבז, והוא אמר לי, ראית את האברך הזה שיצא עכשיו בעיניים דומעות? הוא למד פה כמה שנים כל כך טוב, אין לו לחם לאכול בבית אני חושב אני לא יודע מה עושים איתו. הם לומדים פה כמה שנים, ואחרי זה הם רוצים להתפרנס ואין להם פרנסה. אם היה אפשר למצוא דרך, שיוכלו להתפרנס בכבוד, זה הדבר הכי חשוב.

אני מנסה לעשות את השיקולים מה המצב כרגע ומה אני יכול לתת לו כרגע. יש מצב שהוא נמצא בבית חילוני, והוא רוצה עכשיו לעזוב את העבודה, לעזוב את הלימודים, לעזוב את הכל וללכת ולברוח, ולהשתגע. אין לי מושג מה לעשות, מי יכוון אותו, מי יתן לו את הדרך מה לעשות.

אז ברור שבמצב כזה צריך לעשות את השיקול הזה. נכון שכרגע הוא לא רוכש מקצוע, אבל ברגע שהוא יהיה שנתיים בישיבה, יש דברים שהוא יתאזן. ולכן יהיה לו הרבה יותר קל לעשות בחירה. נכון שאולי יהיה לו יותר קשה בגלל החינוך שהוא קיבל, אבל הוא ישאר נורמלי. הוא ידע מה עיקר ומה טפל, אז מהרגע שהוא יכול לקחת, אין לי מספיק בחירה פה בענין. מה שיש זה מה שיש, אין הרבה ישיבות וגם הישיבות שיש, זה לכל אחד מתאים רק אחד או שתי ישיבות בלבד מכל השבעים.

ברור שמי שלומד תורה, יגיע הרגע שתהיה לו שאלה, הוא ידע לבחור והוא ידע לשאול את השאלה הנכונה. והוא יקבל את התשובה הנכונה.

אם הוא יתגלגל בכל מיני כתות, לצערנו אנחנו רואים הרבה חוזרים בתשובה שהגיעו לכל מיני, לא רוצה לדבר יותר מדי, אבל כל אחד יודע לאן מתגלגלים הרבה חוזרים בתשובה. ששם המצב הרבה יותר גרוע. אז ברור לי שבנקודת זמן הזאת כשהוא מקבל שכל ישר, הוא לומד ללמוד. המהר"ם שיק אומר שתלמיד חכם זה בן אדם שיודע ללמוד דף גמרא לבד, הוא לומד ללמוד אז הוא ידע גם בסוגיה של השתדלות למצוא את עצמו והוא ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות. אני מקווה.

זה ברור שכרגע אנחנו צריכים להשקיע שכל אחד יהיה מספיק אדם אמיץ ולדעת לבחור את הדבר הכי נכון ממה שיש לו, ועם עיניים פקוחות לקחת את האחריות, זה, אף אחד לא יקח אחריות עליו, רק הוא. כל אחד צריך לקחת אחריות על החיים שלו. ולבחור.

בד"כ אני לא מכיר את המדרשות של בעלות תשובה, אני עבדתי בנתיב בינה, אבל לא מכיר מעבר לזה את המדרשות , אבל בד"כ ראיתי אצל החוזרים בתשובה שיצאו לשידורים, שכולם דרשו שהבעל ישב וילמד והם יפרנסו.

לצערי כמעט אצל כולם ראיתי שאחרי החתונה זה לא הולך, האשה ,או שגדלה במדרשה וכל היום חיה ב"היי" וברוחניות, והכל היה בסדר גמור, כשמגיע הרגע שהיא צריכה גם להתמודד עם קשיי פרנסה ולעמוד כל היום ולטפל בילדים, וגם לעבוד, ואין עזרה מההורים כמו בציבור החרדי, זה הגיע לידי קריסה מוחלטת כמעט, אצל כל החברים של אחרי הילד השלישי, היה ממש משבר בנישואים שלהם.

החזון שלי בעולם התשובה. יש הרבה דעות לאן כדאי ללכת, האם בקהילות או בנפרד, או כחלק מהחרדים, אני לא יודע. אבל ברור שהייתי רוצה לראות שכל חוזר בתשובה מאושר בדרך שהוא בחר בה, שהוא מרגיש שמאפשרים לו את הבחירה גם בתוך עולם התשובה. הוא רוצה להיות חסיד ברסלב, הוא רוצה להיות ליטאי, הוא רוצה להיות חסיד חב"ד, הוא רוצה לפתוח ספר כל ספר שהוא רוצה, הוא רוצה להרגיש שהוא יכול למצוא את הדרך שלו בעבודת השם, שהוא לא הופך להיות חלק מעדר ללא חשיבה, בתוך התורה, ברגע שנגיע לשם אנחנו בגאולה.

 

[קרא עוד כתבות]

אודות מערכת מענה

מרכז 'מענה' עוסק בהדרכה מאוזנת וסיוע לבעלי תשובה, בהדרכת הגאון הרב מרדכי אויירבך והרב אורי זוהר. המרכז פועל במסגרת עמותת 'ביחד - תנועת בעלי התשובה בישראל'. מקימי המרכז הם דן טיומקין ועופר גיסין והמנהל הוא שמעון שחר.