שלמה המלך כתב ספר שלם – ספר משלי, ללמדנו את דרכי היצר הרע, וכיצד להילחם בו, וכמו שנאמר (שם, כ״ד ו׳): כִּי ְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה״, והכלל הראשון להצליח בקרב הוא להכיר את האויב ואת דרכי פעולתו.
ידוע שלכל דבר יש שורש בתורה, ובטח שגם ליסוד מהותי ובסיסי זה יש שורש בתורה, ואכן שורש הענין של דרכי ההתמודדות עם היצר הרע מוזכר כבר בחומש בראשית, כאשר יעקב אבינו הכין עצמו למפגש עם עשיו, הוא התכונן לשלושה דברים: דורון, תפילה ומלחמה (רש"י בראשית ל"ב ט'). יעקב אבינו לא רק התפלל לקב"ה שיצילו מיד אחיו מיד עשיו, אלא גם שלח לעשיו דורון, עדרים עדרים של בהמות כדי לפייסו, וגם התכונן למלחמה, עשה השתדלות נצרכת על ידי שחילק את מחנהו לשני מחנות.
יש כאן יסוד גדול עבורנו בדרכי מלחמת היצר. ולכן כך נהג חזקיהו המלך (מדרש רבה קהלת ט' י"ח), וכך סדר העבודה הנכון עבורנו, כמבואר ברמב"ן (שם בתחילת פרשת וישלח), בנתיבות שלום (פרשת וישלח), ובליקוטי הלכות (הלכות ראש חודש ז' נ"ב).
את דרכי ההתמודדות עם אויבנו הגדול, שהוא היצר הרע, שאי אפשר לנצחו אלא על ידי צירוף אותם שלוש פעולות: דורון תפילה ומלחמה.
יש פה חידוש גדול. לפעמים נוצרת אוירה שאם יש לך בעיות בחיים, תתפלל ותלמד יותר הרבה או יותר טוב, ואם עדיין יש לך בעיות, אז תרבה עוד יותר בתורה ובתפילה, ואם עדיין יש לך בעיות – אז תרבה מאד מאד בתורה ובתפילה. ביידיש קוראים לזה: 'זיצט אנד לערנט', שב ותלמד, הבעיות יתפוגגו מעצמן.
והאמת, מלמדת אותנו התורה, שלא מספיק רק 'עשה טוב', יש גם 'סור מרע', יש גם מהלך של 'דורון' ושל 'מלחמה', של פיוס מערכות הגוף ושל השתדלות, ורק קנה משולש של שלושת המישורים האלה יכול לנצח את היצר הרע. וכמו שכסא בעל שלוש רגליים לא יהיה יציב אם יחסרו לו רגל או שתיים, ולעולם לא היינו עולים על כסא שכזה גם אם הרגליים הקיימות היו עבות וחזקות, כך גם כדי לנצח את היצר חייבים להתמודד בכל אחד מהמישורים האלה, באויר בים וביבשה, נשק משולש, כדי להצליח להתמודד עם היצר הרע.
הדרך של "תפילה", לצורך הענין, היא לאו דוקא תפילה, אלא כל סוגי הקשר עם הקב"ה, בבחינת "עשה טוב", גם לימוד התורה וקיום המצוות. על דרך זו מרבים לדבר בשיחות חיזוק, בספרים הקדושים, כי היא אכן עיקר ההתקרבות לקב"ה. בחלק זה, של התפילה, הדברים ברורים: יש הלכות, יש מצוות, וכל בעל תשובה מוצא את מקומו, פחות או יותר, במערכות הקיימות.
אבל במישורים של הדורון (פיוס מערכות הגוף) ושל המלחמה (ההשתדלות) – אין שולחן ערוך, שהרי זה דבר אישי. אי אפשר לכתוב: 'צא לחופשה עם האשה פעם בחודשיים', 'רכוש השכלה מתאימה כדי למצוא עבודה מכניסה', או 'לך לים לפחות פעמיים בחודש במהלך הקיץ', שהרי כל דוגמא יכולה להציל מישהו אחד, אבל גם להפיל מישהו אחר שאין לו צורך בדוגמא הספיציפית הזאת, ולכן גם בשיחות ההתחזקות ולא מרבים להתייחס לנושאים אלה, אלא סומכים על המסורת שכל אחד מקבל בביתו, וגם אין ספרים שנותנים דרך ומהלך ברור. בזה יש שוני עצום בין מי שקיבל מסורת ברורה מהוריו לבין בעלי התשובה.
אדם שגדל במשפחה של שומרי מצוות, מצליח, בדרך כלל, לאזן את עצמו, להבין מהם צרכי גופו ונפשו שהוא לא יכול בלעדיהם, ומהם גדרי ההשתדלות המקובלים בכל תחום. לעומתו, בעל תשובה, חכם ואינטליגנט ככל שיהיה, מתקשה לסמוך על עברו ועל נסיון חייו, על התובנות שרכש ועל שכלו הישר, שהרי בבת אחת התגלה לו שעליו לבחון מחדש הכל. ולכן הוא פחות מודע ליכולותיו ולצרכיו, ויותר קל לו למעט בהשתדלות או למעט בפיוס מערכות גופו, וכך בטווח הקצר – להצליח, כמו ריצת מאה מטר, שלא מצריכה תכנון אורך טווח, אבל כיון שהחיים יותר דומים לריצת מרתון, ומי שמתעייף ולוקח על עצמו יותר מדי – לא יצליח לסיים את המרוץ, כך גם מי שלא מאזן את עבודתו, בטווח הארוך לא מצליח להגיע באמת לדרגות של אמונה ובטחון, ולכן חייו לא הולכים במסלול שהוא היה רוצה, וכל אותן תופעות לוואי שבדרך (שלום בית, קשיי פרנסה ובריאות, תסכול וחוסר נחת מהילדים וכו') באות לעורר אותו על כך.
אנחנו נמצאים בתקופה שבה יותר ויותר בעלי תשובה 'מתפכחים', בועת הדמיונות מתחילת התשובה מתפוגגת ונותר ואקום שזועק למענה – איך מצליחים לחבר את הרצון והכמיהה לעבודת ה' עם מציאות חיינו. ה' יעזור שנצליח למצוא, כל אחד ואחת מאיתנו, את הדרך הרצויה המתאימה לנו בחיינו.
טלפון: 
מייל: לחץ
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.