וידאו: הרב שמעון טייכנר בשיחה מיוחדת למרכז "מענה" על תפקידם של בעלי התשובה

הרב טייכנר מדבר על ההזדמנויות והאתגרים של בעלי תשובה. מומלץ!

הרב שמעון טייכנר בשיחה מיוחדת למרכז מענה.

על האליטה המובחרת של עם ישראל, ההתמודדויות, הפתרונות והאתגרים.

אליטה שזקוקה להדרכה

כאשר אני מתייחס לעולם התשובה, תמיד אני אומר שבעלי התשובה הם האליטה של עם ישראל. מאז היותו לעם, עם ישראל היה צריך להתאמץ כדי להתחזק ביהדותו, ולמסור את נפשו למען היהדות.
מי בדור שלנו משלם את המחיר היקר ביותר כדי להיות אפילו יהודי פשוט?
אלו בעלי התשובה.איזה מחיר הם נתנו! לעתים היו צריכים להיפרד מחברים, לעתים היו צריכים לעזוב מקום עבודה. היה עליהם לעזוב הרגלים, מנטליות ועוד. היה עליהם לשלם מחיר גדול, והכול למען האמונה ולמען היהדות.
איפה יש חרדי שמסר את נפשו כמו בעל תשובה למען השם יתברך?!
על הפסוק "עם נברא יהלל י-ה" מפרש ה"מצודת ציון"- "אלו בעלי תשובה". הם יהללו את ה' ובזכותם תבוא הגאולה, כי הם הכי מוסרים את נפשם לקדוש ברוך הוא.
מה היה צריך להיות גורלם של מי שמוכנים לעשות הכל למען הקב"ה? שעשו הכל למען הזוגיות, למען חינוך הילדים ושילמו את המחיר היקר ביותר? מה היה ראוי להיות גורלם של מי שמוכנים לעשות הכל למען האידיאל של בית יהודי וחינוך יהודי?
אצל משפחות בעלי תשובה היה צריך להיות אפס נשירה, אפס גירושין, פרט למקרים יוצאים מהכלל.אך לצערנו אנחנו רואים את ההפך המוחלט!

 

מקצוע שמצריך הדרכה

לצערנו הנשירה אצל בעלי תשובה הרבה יותר גדולה מאשר בבית רגיל, והבעיות של שלום בית, לפי מה שאני מכיר, הן הרבה יותר שכיחות, הרבה יותר גדולות והרבה יותר זקוקות לטיפול. למה נוצר המצב הזה?
יש לכך תשובה אחת: העדר הדרכה.
בעל תשובה זה מקצוע שמצריך הדרכה. כל מעבר בחיים של בעל תשובה, כל עליה רוחנית שלו וכל התייחסות לעברו, להרגלים ולמנטליות הקודמת שלו, זקוקים להדרכה בריאה איך לעלות בדרך העולה בית אל.
המודרכים הם המוצלחים ביותר.
נרצה לדון בשאלה איך בעל תשובה צריך לקבל את הדברים האלה.
עליך לדעת שבאת מרקע אחר לגמרי. לגביך איש ואשה זה סיפור אחר לגמרי. בעולם ההוא זו לא חוויה רוחנית, אלא חוויה גשמית שצריכה להיות יותר ויותר גשמית. באת ממנטליות שמקורה הוא בעצם תרבות הגויים, ולא סתם תרבות הגויים, אלא תרבות הגויים שהתדרדרו במשך השנים והתרחקו לגמרי מבורא העולם.
צריך לדעת איך לשנות את כל הראייה, את כל ההשקפה, לדעת איך לחיות הרבה יותר נעים מאלה שלא יודעים איך לחיות לפי תורה. כאשר אתה רואה שדברי התורה מתנגשים עם כל מה שידעת קודם, עם מה שהיית רגיל קודם, פה אתה זקוק להדרכה, פה תשקיע את העבודה!
עליך להבין שאתה צריך ללמוד ולדעת ולהקשיב, כי עליך לשנות הרגלים מאוד מהותיים אצלך.

 

להצליח בגדול

יש היום יעוץ ויש הדרכה, ואפשר להצליח בגדול.
לא רק שיש תקווה אם מקבלים הדרכה, אלא יש את התקווה הגדולה ביותר. כאשר משפחות של בעלי תשובה נכנסות לעבודה הרוחנית שנובעת מההדרכה, הם עושים את זה הכי טוב. כאשר בעל תשובה מבין בבירור ש"זה מה שאני צריך לעשות", הוא אומר לעצמו: "פה אני אלחץ חזק!","שם אני אלחץ יותר!", ולכן הוא מצליח בגדול.
יש כל הרבה סיפורים שלא יאומנו על שלום בית אמיתי, על קדושה נפלאה,על הרמוניה במשפחות של בעלי תשובה שלא רואים בבתים רגילים. הסיבה לכך היא שהם השקיעו עבודה וכשמשקיעים – יש פירות.
אחד הדברים העיקריים בהדרכה זה האיזון. תפקידו של המדריך, של המשפיע, של המחנך הוא להאיר את נושא האיזון.
ממה נובעת הקיצוניות? מנין בא חוסר האיזון?
אדם אומר לעצמו: "הכל עמום וחשוך, אבל הדבר הזה מאיר לי חזק מאוד, אז אני אשרוף הכל ואלך אחרי האור הגדול הזה! אני אדרוס את כולם למען האמת, למען האור!".
מי שחש כך צריך להבין, שצריך לשים לב לפרטים הקטנים, להאיר את הצד השני. צריך להראות למי שחש כך: "בוא תראה את מה אתה דורס! בוא תראה על מה אתה מוותר. בוא תראה מה אתה מפסיד".
צריך להראות איזה אור יש בצד השני, בפרטים הקטנים,וככה הכל מתאזן.
אומרים שהכח המניע בעלי תשובה זה אורות, כלומר חווייתיות, התלהבות. בעל תשובה חי עם חוויות גדולות, עם אורות גדולים. לעומת זאת חרדי מבית לא יודע מדוע אתה מדבר על אורות. הוא לא יודע מה זה אור. העניין שלו זה כלים. ככה לימדו אותו, ככה חינכו אותו. "אם תעשה ככה – זה טוב, ואם תעשה אחרת- זה רע". "זה נכון וזה לא נכון". ברגעים הקשים ביותר יש לו כלים. הוא מאמין שאם הוא יעמוד בניסיון הקשה שנתנו לו, הוא יקבל שכר גדול מאוד.
גם לחרדי מבית יש לפעמים אורות, אבל זה לא מה שמכוון אותו, לא על פי זה הוא חי, לא לפי זה הוא קובע את כללי ההתנהגות שלו. יש לו כלים ברורים שלפיהם הוא מנהל את חייו.
המשימה היא לבנות לבעלי התשובה כלים אמיתיים שיהיו שווי ערך לאורות. זה תפקיד ההדרכה.

 

לבנות כלים ולהאיר בהם אורות

בעיקר עלינו ליישם זאת לגבי הדור השני של בעלי התשובה. אם נשים לב, נראה שאין להם לא אורות ולא כלים.
לילדים של בעלי תשובה זה הכי קשה, ולכן צריך לבנות להם כלים ולהאיר בהם אורות. אב בעל תשובה צועק על בנו: "איך אתה מתנהג?! אתה תהיה אפיקורס!", ואילו הבן חש לעתים: "אבא שלי השתגע. מה הוא רוצה ממני?!"
לכן האב צריך ללמוד את הכלים האמיתיים שיכילו את האורות. אי אפשר לתת אורות, אי אפשר להנחיל אותם לדור השני. ודאי שאפשר לתת הרצאה טובה ולהאיר את האמת ואת האמונה, אבל ילד צריך לחנך ובעצם לאלף, ואי אפשר לחנך או לאלף לאורות, אפשר רק לחנך לכלים.
אי אפשר לומר לילד: "תקום בבוקר ותתפלל, ותרגיש כאלה אורות!". הוא לא ירגיש שום אור, אלא אמור לו: "התפללת? אתה יודע איזה נחת רוח עשית לקדוש ברוך הוא! כל המלאכים בשמיים ענו 'אמן', ואתה תקבל כזה שכר גדול לעתיד לבוא על שהתגברת על העצלות. כמה אני ואמא גאים בכך!"
ככה נותנים לילד את בחינת האורות שלו. העיקר הוא ללמד אותו: "ככה קמים", "ככה מברכים", "ככה מתפללים". וכאשר הוא יגדל ויתפתח ויקבל בבר מצווה את הנשמה דנפש, את החלק המבין, המתבונן, הקולט מעל מה שאדם רואה ומרגיש בדרך כלל, אז הוא יוכל להרגיש, כדברי השיר, ש"אין דבר יותר מתוק מדף גמרא".
דוד המלך לא דיבר בסתם מליצה -"פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב; מִצְוַת ה' בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם.יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד; מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו.
הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב, וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְנֹפֶת צוּפִים". הוא לא היה משורר שסתם חיבר מילים, אלא הוא חי והרגיש אותן.
מתי אדם יכול להרגיש מתיקות? כאשר יש לו דעת.
חז"ל אומרים: "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה… בן חמש עשרה לתלמוד". קודם כל הילד לומד מקרא כפשוטו. שפת המקרא נכתבה גם עבור ילד בן חמש, שפת המשנה נכתבה באופן שגם ילד בן עשר יכול להבין, ואילו הגמרא, שמצריכה יותר פלפולים ויותר הבנה, מתאימה לנער בן חמש עשרה.
ילד בן חמש יכול להרגיש חוויה בסיפורי המקרא. ילד בן עשר יכול להרגיש אושר במכלול האינפורמציה שהוא קולט מעוד ועוד משניות. ילד בן חמש עשרה יכול ליהנות מהבנת דף גמרא.
אל תלחץ על ילד בן עשר להבין גמרא. הוא לא ייהנה מזה. אל תלחץ על ילד בן חמש להבין כל מיני חוקים מסובכים. ספר לו את סיפורי המקרא. אמור לו את המצוה כפי שהיא כתובה בתורה. זה ייתן לו הנאה כי זה בנוי בדיוק בשביל הגיל שלו.

[קרא עוד כתבות]

אודות דן טיומקין

הרב דן טיומקין - גדל ברעננה. חזר בתשובה לקראת סוף השירות הצבאי בחיל האוויר. למד שש שנים בישיבת סלבודקה בבני ברק. כתב את ספרי ההדרכה "במקום שבעלי תשובה עומדים" (הוצאת פלדהיים), חלק א' וחלק ב', שזכו להסכמת גדולי תורה מכל החוגים. ממייסדי ומנהלי ארגון "מענה", להדרכה וסיוע לבעלי תשובה. תושב גבעת זאב, ואב לחמישה.