שאלה: אני כבר בן 30 ועדיין לא יודע מה ארצה להיות כשאהיה גדול…

בחירת מקצוע זה דבר שמחייב נבואה או לפחות רוח הקדש. איך ניתן להסתדר בלי?

ש. אני בעל תשובה כבר כמה שנים, ומנסה למצוא מקצוע אבל פשוט לא מצליח לבחור. אני ממש מרגיש "תקוע", ולא יודע מה לעשות. אשמח אם תוכלו לומר לי מה הכי כדאי לי לעשות! תודה רבה!

ת. קודם כל אשריך, אתה בחברה טובה! הרבה אנשים קיבלו החלטה לעבוד לפרנסתם, אבל הם מתקשים לבחור את העיסוק המתאים. הם לא מספיק מכירים את שוק העבודה, הם לא מכירים את עולם ההכשרות והלימודים, אבל עיקר הבעיה שהם לא מכירים את עצמם. אם היו מכירים את כוחותיהם, היו מתמקצעים בזה, ורוכשים עיסוק שיוכלו לתת בו את הלב, וגם למצוא בו פרנסה יפה וגם למצוא בו מימוש עצמי, מה שיאפשר להם להצליח, ולהגיע למעמד שבו יוכלו לקבוע עיתים לתורה מתוך ישוב הדעת, עצמאות כלכלית ושמחה. אבל חלקם אינם מספיק בעלי מודעות עצמית, ולכן מה שהם באמת רוצים, זה רוח הקודש, כלומר – שפשוט יבוא אליהם נביא ויאמר להם את שורש נשמתם, ואת המקצוע המתאים להם.
זה לא קורה. אני לא מכיר יועצים כאלה, ולצערי גם לא נביאים. אני מאמין שאפשר רק לסייע לאדם לברר, למקד אותו, אבל לעולם אי אפשר להחליט עבורו.
בעבר, היו יועצים שהצליחו להשתמש ברוח הקדש לצורך סיוע בבחירת מקצוע. הגאון מוילנא כותב שזה היה חלק מעיסוקו של נביא בישראל. בכל אחד, בהשגחה עליונה, הוטבעה איזו נטיה לעיסוק מסוים שבו הוא מוצא קורת רוח . בעבר, הנביא סייע לאדם לברר מהי האומנות הזאת , אבל כיום, כידוע, אין לנו נביאים למרבה הצער. אז מי שזכה להיוולד למשפחה בה כולם רופאים, וגם הוא נמשך לרפואה – אשריו ואשרי חלקו, עתידו המקצועי סלול. אבל רובנו לא זכינו. וכח הנבואה לא יוכל לסייע לנו לגלות את כוחות ונטיות נפשנו. הבעיה כואבת במיוחד לאנשים מוכשרים וחסרי מגבלות מיוחדות, שאז כל האפשרויות פתוחות, פחות או יותר, ורק צריך לדעת להגדיר מה העיסוק הנכון שבו נוכל להצליח. אז איך נדע מהו? זאת שאלה כואבת, ולמזלנו הרב הגאון מוילנא ממשיך עוד שורה אחת, מסיים ואומר: "וכיום, על אף שבטלה הנבואה, רוח הקדש לא בטלה, ובכל אדם ואדם יש רוח הקדש" עכ"ל. ועדיין הדברים חתומים. איך אפשר להגיע לאותה רוח הקדש שתגדיר לנו את תחומי העיסוק להם אנו מתאימים?
דבר אחד ברור. אם ננסה לחקות אחרים, אז ודאי לא נצליח לגלות כלום . צריך כאן התבוננות עצמית. צריך כאן להשתחרר ממוסכמות ומקובעויות, להתחבר קצת פנימה, לקיים בעצמו: "לך לך", לעצמך, למצוא את נקודת האמת שבך . כי סתם להסתדר ולשרוד – אפשר כמעט בכל עבודה. אבל למצוא סיפוק, זו מעלה גדולה וחשובה שחבל לוותר עליה. כי רק כך יש סיכויים טובים להצלחה, ליותר שכר, ליותר קידום.
ולצורך כך צריך לעצור ולהתבונן. מהם הדברים שכיף לי לעשות? תחביבים (כיום, או בעבר), מהם העיסוקים שהיו לי, מה אהבתי ללמוד. זה הדרך לזהות את נטיותי התעסוקתיות, וזה הדרך לבחור את דרכי המקצועית.
חשוב להדגיש שבחירת מקצוע לא צריכה להיות על פי הזוהר והתהילה שבו אלא על פי העמל ושיגרת היום-יום שבו . לא מספיק לבחור מקצוע רק כי זה נשמע מרשים. צריך וכדאי לעשות 'תחקיר משרה', לברר, לשאול אנשים שעוסקים בתחום, להשקיע בזה כי זה שלב קריטי וחשוב וחבל לגלות מאוחר יותר בדרך הקשה דברים שניתן לברר מראש.
זה הזמן שבו מתעוררים עוצרים ושואלים: אבל יש בזה חששות, פחדים, אולי זה לא זה. אסור לזלזל באינטואיציות, אבל אסור לנווט את דרכנו על פי פחדים. הכלל המנחה פה הוא ש'כל הדרכים בחזקת סכנה', כלומר גם בדרך של להישאר תקוע יש תופעות לוואי חמורות. אחרי שהחלטנו בישוב דעת ונטלנו עצה מאנשים חכמים ומקצועיים, גם כאלה שמכירים אותנו וגם כאלה שיכולים לעשות התאמה של המקצוע לעולם העבודה, אחרי זה – צריך להשאיר גם משהו לבורא עולם שינווט דרכנו וידאג לנו. חלק מהעולם הזה מחייב נסיונות, וגם אם לא יצא מהן בחירה מושלמת, נוכל בעזרתן להתכוונן, לעשות 'fine tuning' ועל הדרך לרכוש מיומנויות תעסוקתיות שונות.
כל הדרכים בחזקת סכנה, ודרך בני אדם שלא לשים לב בדרכים. שמעתי לא מזמן משפט יפה, שאנשים משקיעים יותר זמן בתכנון החופשות שלהם יותר מאשר תכנון החיים שלהם. זה כל כך נכון, זה כל כך כואב. אם נקדיש זמן לתכנון אסטרטגי, בבחינת 'סוף מעשה במחשבה תחילה', איך היינו רוצים לראות את עצמנו בעוד 5 שנים, ומה ניתן היום לעשות כדי לקרב את הדרך לשם, נוכל לעשות מאמצים מכוונני מטרה שעוד יתנו פירות, בעזרת השם.
בספרי בתחילת פרשת ראה כתוב משל, לאחד שהיה יושב בפרשת דרכים, והיו לפניו שני שבילים: אחד תחילתו מישור וסופו קוצים, ואחד תחילתו קוצים וסופו מישור. והיה מודיע לעוברים ושבים ואומר: "שביל זה – תחילתו מישור, אך חיש קל יהפך לדרך קוצים, לכן, פנו לכם אל השביל האחר, שאף שתחילתו קוצים, הרי המשכו בדרך נוחה וסלולה. יד שרכים שנראות מתישות. הן מחייבות הכשרה מקצועית או התחלה בתנאים נמוכים, אבל יש בהן אופק עתידי מבטיח, ולכן הן משתלמות, כל עוד הן תואמות את נטיותינו ותכונותינו.

וכדאי גם לשחרר לחץ: עולם העבודה היום לא דומה לעולם של פעם, שבו אורך חיים של משרה היה 50 שנה עד הפנסיה. היום העולם דינמי ומהיר, ולכן גם אם נבחר בחירה שאינה מדוייקת, נוכל תמיד למצוא נישות שונות. משל הדרכים הוא דינמי, ואף צומת אינה סופית ומוחלטת, וניתן בהחלט לבחור בצמתים נוספות שעוד יבואו ויתגלו בהמשך .

אחרי כל ההקדמה הזאת, תרשה לי להיות יותר פרקטי. אתה מוזמן להגיע אלינו למרכז מענה ונשמח לסייע לך. אנחנו עושים סדנאות תעסוקה (מחזור נוסף נפתח בקרוב), וגם מפנים למרכזי הכוון חרדיים שונים. אתה יכול לפנות אליהם ישירות (ניתן ללחוץ כאן ולהגיע לדף עם כל מרכזי ההכוון החרדים), ואתה יכול גם בהחלט לפנות קודם אלינו ישירות, ונשמח לסייע בכל מה שנוכל, כדי שתוכל להפנות אותך למקום שבו תוכל לקבל אבחון מדוייק, וכלים להתקדם – הכשרות, מלגות לימודים, קורסי יזמות, סיוע בכתיבת קו"ח ובהכנה לראיון עבודה וכו'. בהצלחה!

 

 

 

 

הערות ומקורות
——————
1 – לשון הרב וולבה בספרו מאמרי ימי הרצון, מאמר ז'.

2- 'כל זמן שהיתה נבואה בישראל, היו הולכים אצל הנביא לדרוש את ה', והנביא, על פי משפט הנבואה, היה אומר דרכו אשר ילך בה על פי שורש נשמתו, ולפי טבע גופו, וכל אחד יש לו דרך בפני עצמו לילך בו (ביאור הגר"א למשלי ט"ז ד').

3- הרב וולבה שוב נחלץ לעזרת אלה שמחפשים דרך לברר את רוח הקדש שבהם, ואומר: "התבוננות בנטיותיו, ביצריו, וביכולותיו, היא הדרך להגיע אל המהלך המתאים ביותר עבורו. וכיצד יוכל להיזהר מן הנגיעות? עליו להגיע אל עצמו, שלא יסתמך על חיקוי אחרים אלא יתבונן בעצמו, בכוחותיו, ביצרו, במעלותיו, ומתוך התבוננות זו יבנה בית חייו. זהו השלב הראשון בבניין בית חיינו, להשתחרר מהחיקוי והפזילה אל עבר אחרים, ולהגיע אל עצמנו, ולדעת כוחותינו.

4 – כמו שמסביר רבי נתן מברסלב בליקוטי הלכות, הלכות גניבה ה' ז'

5 – כמבואר בחובות הלבבות (פרק ג' משער הבטחון)

6 – בספר 'שיחות לחומש דברים' מהרב נבנצל, שיחה ט', מבואר שגם בעבודת השם כך הדרך.

[קרא עוד כתבות]

אודות דן טיומקין

הרב דן טיומקין - גדל ברעננה. חזר בתשובה לקראת סוף השירות הצבאי בחיל האוויר. למד שש שנים בישיבת סלבודקה בבני ברק. כתב את ספרי ההדרכה "במקום שבעלי תשובה עומדים" (הוצאת פלדהיים), חלק א' וחלק ב', שזכו להסכמת גדולי תורה מכל החוגים. ממייסדי ומנהלי ארגון "מענה", להדרכה וסיוע לבעלי תשובה. תושב גבעת זאב, ואב לחמישה.