בבית ציורי קטן ברחוב שקט בשכונת רוממה בירושלים, מתרקמת בימים אלה מהפכה שקטה בעולם התשובה. בעצם, את המילה "מהפכה" הם לא יאהבו, שכן הם לא רוצים בכלל לגרום למהפכות. "שינוי לטובה" או "חשיבה מחדש" הם מושגים שהם יותר יסכימו עליהם באשר למה שהם עושים בתקופה האחרונה. בבית הזה שוכן מרכז "מענה", שקם לאחרונה כדי לתת עזרה וסיוע לקהילת בעלי התשובה הענקית שנוצרה כאן בישראל, כמעט מתחת לאף שלנו.

בעלי תשובה כיום נמצאים בכל רחוב ובכל שכונה בישראל. הם יכולים להתפלל איתנו בבית הכנסת, לשלוח את הילדים ללמוד עם ילדינו בתלמודי התורה או בישיבות, ועדיין, לעתים גם אחרי עשרות שנים שהם נמצאים יד ביד בתוך הקהילה החרדית, הם נתקלים בבעיות רבות שהן דווקא מנת חלקם. מה למשל? אחוזי נשירה גבוהים; אי קבלה למוסדות-חינוך במקרים רבים; דחייה מקהילות שונות, ועוד הרבה הרבה נושאים שהם צריכים להתמודד מולם ועד היום הם היו כמעט יחידים בזירה כשאין גוף מסודר ומקצועי שיעזור להם. כעת יש.

מקימי הגוף הזה, מרכז "מענה" הפועל תחת עמותת "ביחד – תנועת בעלי התשובה בישראל", הם שניים, הרב עופר גיסין והרב דן טיומקין. את גיסין, חסיד ברסלב, אין הרבה צורך להציג. הוא אושייה מוכרת בעולם התשובה התל אביבי, בחסידות בברסלב ובמקומות רבים נוספים. הוא ידוע בכינויו "רב הידוענים" והיה חלק בלתי נפרד מחזרתם בתשובה של אמנים כמו מאיר בנאי או אביתר בנאי ומקורב לידוענים מתקרבים אחרים. טיומקין, צעיר ממנו, משתייך למגזר הליטאי, ופעיל כבר לא מעט שנים בעזרה לחוזרים בתשובה: הוא הוציא ספרי הדרכה שיהיו לעזר, נכנס להתייעצויות עם גדולי הרבנים, ומפעם לפעם מוסר הרצאות בקרב קהלים של חוזרים בתשובה.

אך על ההשתייכות לחוגים שונים, נרתמו השניים לפני כמה שנים כדי להקים ביחד את מרכז "מענה", לאחר שנפגשו ביום עיון מסוים ושמו לב ששניהם חושבים בדיוק אותו הדבר: שחייבים להקים גוף שיסייע מקצועית לחוזרים בתשובה. יודגש כבר כעת: אין המדובר כלל בעוד ארגון לקירוב או לחזרה בתשובה, אלא רק בגוף שמסייע לאלה שכבר חזרו בתשובה. במה? בקבלה למוסדות, בייעוץ זוגי ומשפחתי, ואף בעזרה בתעסוקה. בדברים האלה מסייע מרכז "מענה", שהוקם בעזרת קרן "אהבת חסד" בראשות הרב יצחק נריה.

סלבודקא וחיפוש עצמי

שניהם, טיומקין וגיסין, חוזרים בתשובה בעצמם. טיומקין גדל ברעננה, שירת בחיל האוויר וחזר בתשובה לקראת סוף השירות. אין איזה סיפור זוהר של התגלות בהודו, אלא מדובר בהיחשפות לסמינר של "ערכים" וחזרה בתשובה לאחר מכן. הוא מעיד שהתהליך האישי שלו היה מאד מהיר וחד ולא מאוזן מספיק. בבת אחת הוא עשה את המעבר, מעבר חד מידי ולא מדורג מספיק, מה שלימים הביא לו את ההבנה לאחר התייעצות עם גדולי הדור ורבנים ידועים, כי גם מי שהחליט לחזור בתשובה עליו לעשות זאת בהדרגה ובקצב הנכון לו אישית. ועל כך עוד בהמשך. אמו מגיעה ממשפחתו של הגר"י אברמסקי זצ"ל, וכך לאחר החזרה בתשובה התקבל טיומקין כאברך בישיבת סלבודקא, שם למד כ-6 שנים, והכיר את דרך הלימוד הליטאית ואת הציבור הליטאי, והתחבר אליו.

עופר גיסין, לעומתו, חזר בתשובה כבר לפני 36 שנה. הוא למד בישיבת שעלבים, ולאחר מכן נהיה לתלמידו של הרה"ג רבי שלמה זלמן גרוסמן, רבה של אלעד. בהמשך התקרב לחסידות ברסלב והיה תלמיד של הרב לוי יצחק בנדר, זקן חסידי ברסלב. גיסין עוסק מזה יותר מ-30 שנה בקירוב, עד היום למעשה, "אבל ב-10 השנים האחרונות", הוא אומר, "התחלתי להתרכז בלעזור לבעלי התשובה בבעיות שהם נתקלים בהן, ונתתי מאות ואולי אלפי הרצאות לפני בעלי תשובה בכל הארץ. לפני קרוב לשנתיים פגשתי את דן, והרגשתי שלמרות שהוא בא מהמגזר הליטאי ואני מברסלב, אנחנו בעצם מסכימים בהכל, וכך הקמנו את עמותת 'ביחד' ואת מרכז 'מענה'".

הרב טיומקין, כאמור, למד בישיבת סלבודקא, זמן קצר לאחר שירותו הצבאי. "יש לי המון הכרת הטוב לרבני הישיבה. קיבלתי שם המון הן בלימוד והן מהחיכוך עם אנשים טובים, אבל האמת הייתה שבתור בעל תשובה צעיר ומתלהב שהגיע לכזה מקום, חייתי אז בעמל תורה ובדקדוק-הלכה הרבה מעבר למה שיכולתי, ורק אחרי כמה שנים התאזנתי. לא היה משהו דרסטי, אבל הבנתי שרצון ה' הוא לא רק שנסמן וי על המשימה הזאת והזאת, אלא גם שנחבר את הלב, וכדי לחבר את הלב צריך קשר עם רבש"ע, שמותאם גם למי שאני ולמה שאני אוהב. ואז אז התחלתי את המסע הפנימי לחפש ולמצוא קשר אינטימי משלי בתור המערכת הגדולה של תורה ומצוות, ואני עדיין מחפש, אני לא בטוח שיש לי את הנוסחה המנצחת. אבל אני יכול לומר שבדרך גיליתי הרבה מאד טעויות שאני ואחרים עשינו, שלי אולי הייתה קצת יותר מודעות אליהן בגלל רבני הישיבה שבה למדתי שכיוונו אותי, ואת התובנות האלה שצברתי בדרך, כתבתי בקונטרס קטן בשם "ראה חיים" הדפסתי באלף עותקים והופץ בקרב בעלי תשובה ועשה הד בעולם. הספר בעצם קרא לבעלי תשובה ללכת בין הטיפות, ואמר שעל בעלי תשובה להיות מאוזנים ושמחים, והבאתי דברים ברורים עם מקורות תורניים. הוא לא התיימר להיות ספר הדרכה מקיף על יחס להורים ובני המשפחה, אלא רק תובנות משלי שליקטתי בדרך. אחר כך, אגב, הספר יצא בגירסא מחודשת ומורחבת בהוצאת פלדהיים, בשם: 'מקום שבעלי תשובה עומדים'. ב"ה הוא מאד הצליח ויצא בכמה מהדורות, ואף תורגם לאנגלית. אחריו יצא כרך ב', שעוסק בענייני פרנסה והשתדלות. שני הכרכים זכו להסכמות מאד חמות מגדולי ישראל מכל המגזרים".

וכשהרב טיומקין פגש כמה שנים לאחר מכן את הרב גיסין, התברר לשניהם, כאמור, ששניהם חושבים בדומה: חייבים לעשות משהו כדי לסייע לבעלי התשובה ולבעיות מולן הם מתמודדים.

לא מתנתקים מהציבור

גיסין: "אנחנו הארגון יחיד שמטפל בתחום הזה. היחיד שמטפל בבעיות של בעלי תשובה, ותיקים ברובם, שהם חלק גדול אך דומם שהציבור החרדי לא מתייחס אליו. אלו משפחות חרדיות נורמטיביות לגמרי, בהן הילדים נשלחים במערכת החינוך החרדית, ועדיין הם נמצאים פעמים רבות בבעיות שונות. כאשר, למשל, לא מקבלים את הילדים שלהם למוסדות חינוך, זה גורם להם שריטות עמוקות. יש להם גם בעיות של התערות חלקה בציבור החרדי, בעיות פרנסה, שלום בית ונשירה גבוהה אצל ילדיהם, וזאת בגלל חוסר השייכות המוחלטת שהילדים מרגישים אותם. הילדים הרי אינם בעלי תשובה כבר אלא חרדים מלידה, ולמרות זאת פעמים רבות הם אינם מתקבלים באורח מלא בחברה החרדית, והתסכול הזה גורם לאחוזי נשירה רבים בקרב בעלי התשובה. אנחנו רוצים שכמה שיותר בעלי תשובה יידעו שיש עבורם ארגון ייעוץ והדרכה ללא תשלום, והכל מבעלי תשובה כמונו שעברו את התהליך בעצמם. כמובן שאנחנו ארגון בתוך המיינסטרים החרדי ולא חלילה עושים מין מרד או התנתקות מהחברה החרדית, אנחנו פועלים בתוכה. שני האנשים שאנחנו מתייעצים איתם על כל צעד ושעל מפעולות 'מענה' הם הרה"ג מרדכי אויערבאך שליט"א מתל אביב, והרב אורי זוהר, שבעצמו משתתף גם בסדנת החינוך לבעלי תשובה שאנחנו מקיימים. החזון שלנו הוא שבעלי התשובה יבינו שהם מגזר עצמאי בתוך הציבור החרדי, ושכל אחד מהם יקח את האחריות שלו על עצמו לטפל בבעיות בהן הוא נתקל".

הרב טיומקין: "המטרה שלנו, חוץ מלעזור לבעלי התשובה בפועל, היא לתת רוח גבית לעולם התשובה. יש נתק בין המחזירים בתשובה למציאות. יש ישיבות ומדרשות שמגדירות את ההצלחה שלהם עם התלמידים בצורה מאד מסוימת, ולא מסייעים בבעיות שצצות כבר בהמשך, שעליהן כבר לא הם שומעים אלא רבני הקהילות, רבני הערים וכדו', שנתקלים בתופעות לוואי ובבעיות של בעלי התשובה שלעתים לא עשו את הצעד בצורה הנכונה. אנחנו רוצים להיות לא רק בית החולים שבקצה הגשר, אלא להביא לתודעה כזו שכבר מתחילת התהליך יבינו בעלי התשובה שאדם חייב להיות מחובר לעצמו. אנחנו מבקשים לתת הדרכה נכונה בחינוך ובשלום בית לבעלי התשובה. אם אדם יידע את הכללים הבסיסיים האלה ויקבל, כמו עולה חדש, מין 'סל קליטה' בציבור החרדי ויבין מהם הנושאים החשובים להשקיע בהם, בהחלט יהיו לו בעז"ה כלים גם בהמשך התשובה למנוע משברים עתידיים".

הרב גיסין: "'סל הקליטה' הזה הוא מאד חשוב, כי הוא גם ימנע הרבה מאד תופעות שליליות אמיתיות או מומצאות, ואולי יעזור גם בהתערות שלהם בציבור החרדי, לאחר שיעזור להם להעלים או להנמיך אצלם את הסטיגמות מהן סובלים בעלי התשובה. כל ארגוני הקירוב הגדולים, כמו 'נפש יהודי' או 'הידברות', פונים אלינו כדי לקבל ייעוץ וסיוע בעבודה בשטח עם בעלי תשובה שכבר חזרו בתשובה. אז למעשה אנחנו פועלים בשני מישורים: לתת לבעלי התשובה החדשים 'סל קליטה' של הדרכה נכונה, וכן בטיפול בבעיות של בעלי התשובה הוותיקים, כמו הדרכה לילדים בוגרים שכבר עושים בעיות, ייעוץ זוגי, הפניה לתעסוקה ומיצוי ועוד ועוד".

כשהרב גיסין מדבר על בעיות התעסוקה שקיימות דווקא בקרב בעלי התשובה, הוא מסביר: "כל הבעיות של בעלי התשובה בנושא התעסוקה, אינן דומות לבעיות תעסוקת החרדים. לעתים ישנם בעלי תשובה שמתכחשים לעבר התעסוקתי שלהם ומבקשים ללמוד בכולל יום שלם, גם אם זה כלל מתאים להם. וזה המקום להדגיש בצורה הכי ברורה: אנחנו יודעים שכל גדולי ישראל ומרן הרב שך זצ"ל ויבדחל"ט הגראי"ל שטיינמן שליט"א בראשם, ויש לנו על כך עדויות ברורות שגם מופיעות בפרסומים שלנו, הם בדעה שלרוב ככל בעלי התשובה א ס ו ר לעזוב את המקצועות שהם עסקו בהם לפני החזרה בתשובה, והם בשום אופן לא צריכים לנטוש את הכל.

הניסיון מוכיח שאלה שכן נטשו הכל, נשארו בסוף בלי פרנסה ויצאו קירחים מכאן ומכאן, ואחרי 15 שנה בתוך התשובה, זה גורם משבר קשה. זו דעת תורה ברורה שמופיעה בספרים רבים. בפרסומים שלנו מופיע ראיון מצולם עם הצייר הנודע בעל התשובה ר' יוני גרשטיין על כך שהרב שך פשוט הכריח אותו להמשיך לצייר. הוא מספר שהוא בא פעם לשאול את הרב שך שאלה, והרב שאל אותו לאחר מכן: מה אתה עושה בחיים? והוא אמר לו: יושב בכולל. שאל הרב שך: ומה עשית לפני שחזרת בתשובה? ענה לו יוני: הייתי צייר. אז למה אתה לא ממשיך? שאל הרב. ויוני אמר לו: כיום אני לומד ויש לי פרנסה אחרת. ואז הרב ציווה עליו להמשיך ולצייר ואמר לו: אתה חייב להמשיך, בשביל הנשמה שלך. והנה, בזכות זה הציבור החרדי זכה ל'יוני' המפורסם. וגם הרב אורי זוהר מעיד בשם הגראי"ל שטיינמן שזו דעתו הברורה. זה, לצערנו, דבר שבעלי תשובה רבים מאד לא יודעים, וגם אחרי שהם יודעים – הם פעמים רבות לא מוכנים לקבל. אין ספק שיש מהם יחידי סגולה שיכולים ללמוד בכולל יום שלם, אך הבעיה מתחילה כאשר כל בעל תשובה טרי בטוח שהוא מיחידי הסגולה האלה".

הרב גיסין פונה לארון הספרים הניצב בסמוך, מוציא ספר בשם "לדעת בארץ דרכך" שחיבר הרב יהודה גרינוולד, שם מביא המחבר עדות בנושא ממרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שהראיון, השבוע, נערך בדיוק ביום היארצייט שלו. בעלי תשובה, קובע המחבר, צריכים לעבוד. "הרבה ישאלו: במה אנו שונים משאר האברכים? שאלתי שאלה זו את הגרי"ש והדגשתי שמדובר גם בבעלי תשובה שמסוגלים ללמוד יום שלם, והרב ענה לי כי לדעתו יש לכוון אותם להמשיך בעיסוקם ועבודתם יחד עם לימוד רציני וללא פשרות".

"מדובר בדבר מהפכני ש-99 אחוז מבעלי התשובה לא יודעים עליו", אומרים השניים. "שהגרי"ש זצ"ל אוחז שגם מי שמסוגל ללמוד יום שלם מבחינה תורנית וכלכלית – עדיין חייב לעסוק במה שעסק בו לפני כן. וזאת כי ראינו במו עינינו את התקלות שאירעו לאלה שלא עשו כן".

טיומקין: "כל בעל תשובה הולך למגזר מסוים ומשקיע בו את כל כוחו, ואז, אחרי 15 שנים, צצות הבעיות. בעת המפגשים עם בעלי תשובה אלה, אתה מגלה כמה גדול המכנה המשותף, וכמה הבעיות זהות בין בעלי תשובה ליטאים, חב"דניקים או חסידי ברסלב. הבעיות בדרך כלל הן אותן בעיות".

הרב גיסין: "בציבור החרדי אין מגזר שבעלי התשובה לא נתקלו בו בבעיות קליטה. הבעיות זהות לכולם ומאד מאופיינות, ואנחנו מתייעצים כל העת עם גדולי ישראל על הפתרונות לבעיות האלה. אבל שוב יודגש: הבעיות מתחילות לאחר שלא מתחילים את הדרך כמו שצריך, ולא מבינים כללים בסיסיים כמו למשל אלה שהזכרנו, בעניין התעסוקה ועוד".

החינוך של הרב אורי זוהר

בעל התשובה המפורסם ביותר, הרב אורי זוהר, מלווה כאמור את כל פעולות "מענה". טיומקין אף משמש כחברותא שלו בדירה הקטנה ברוממה בה מתגורר זוהר, ולאחרונה "מענה" אף הוציא לאור מחדש את החוברת "אבות על בנים" שחיבר זוהר, העוסקת בהדרכת בעלי תשובה בנושא החינוכי, לאור הניסיון האדיר של הרב זוהר. זוהר עצמו אף מדבר בפתיחות רבה, בראיונות שהעניק לפרסומים השונים של "מענה" (המופיעים באתר המקוון שלהם), על הכישלונות שהיו לו עצמו עם חינוך ילדיו, ועל הדרך בה הצליח לבסוף להביא לכך שכל ילדיו יהיו שומרי תורה ומצוות יראים ושלמים. גיסין: "הרב זוהר מעיד: שיניתי את כל הגישה שלי אליהם, וכך ב"ה כולם חזרו למקום הנכון והאמיתי. בזכות הניסיונות של הילדים, הוא אומר, הפסקנו להיות 'חרדים' והתחלנו להיות 'עובדי ה'".

• דיברתם קודם על "סל הקליטה" שלכם לבעלי תשובה. מה כולל ה"סל" הזה?

הרב טיומקין: "ראשית כל, לדעת שיש לך עוצמות. יש כמה קומות בנפש האדם, והאדם צריך לדעת שבקומה הראשונה נמצאות כל תכונות האופי שלו, והחזרה בתשובה חייבת 'להתלבש' על זה. הרבה בעלי תשובה נוהגים לומר כששואלים אותם בני כמה הם, 'נולדתי לפני 4 שנים, כשחזרתי בתשובה'. אבל זה לא נכון. כי כל הרצונות והצרכים שהיו קיימים שם לפני כן, לא נמחקו, ואם האדם מתעלם ושם על עצמו מסיכה חיצונית של צדיק, זה פשוט יכול לקרוס באיזשהו שלב, בו הנפש שלו תרצה את שלה. זה יותר מורכב מלומר, 'כל מה שהיה לפני כן נמחק'.

"הדברים שאנחנו מדברים עליהם, מעוגנים בהרבה מאד שיחות עם רבנים ידועים במגזר החרדי, ביניהם למשל רבה של מודיעין עלית הרה"ג רבי מאיר קסלר, שדיבר איתנו על המעלות והחסרונות של בעלי תשובה הבאים לגור בעיר חרדית הומוגנית, דבר שלא תמיד מתאים להם. אז אנחנו לא אומרים שעל כל אחד להישאר בקיבוץ בו הוא גדל וכדו', אלא שלכל אחד מתאים מסלול מיוחד משלו עצמו. אנחנו בדעה ש'כל הדרכים בחזקת סכנה'. כלומר, פעמים רבות בעל תשובה יסבול ממגורים במודיעין עלית, למשל, לא פחות ממגורים בעיר הלא חרדית בה נולד. כי בעיר חרדית הוא אולי ייחשף ליותר קדושה, אך גם יסבול מהמחנאות או הפוליטיקה, ואילו במקום אחר יוכל לסלול דרך טובה משל עצמו.יש היום הרבה יותר מקומות מבעבר שניתן להישאר לגור בהם ולמצוא פתרונות קרובים. ושוב, כל מקרה ומקרה לגופו.

"אדם, ובייחוד בעל תשובה, צריך להיות מודע לכל תופעות הלוואי של החלטות חייו, ולצד זאת, עליו להשקיע את כל כוחו בלטפח את שלום הבית ולהשקיע בזוגיות ובילדיו. ילדיו חייבים לראות דמות של אדם שכיף ומוצלח לו בחיים כדי לגדול בריא. ואם מה שעושה לו טוב זה תחביב מסוים, צילום או אמנות, הוא צריך לשלב אותו בסדר יומו כדי שסדר יומו יהיה נעים עבורו, מה שישפיע טוב על הבית".

בשנה האחרונה, הרבנים גיסין וטיומקין, אף מגישים תכנית שבועית ב"קול ברמה" המיועדת לבעלי תשובה ועוסקת בדיוק בנושאים המתוארים לעיל, וכן מראיינת בעלי תשובה ידועים על המסע האישי שלהם והתובנות שקיבלו בדרך. גיסין: "בתכנית הזאת אנחנו רוצים לתת השראה לבעלי תשובה, על ידי בעלי תשובה שהצליחו ופרצו. שוחחנו בה עם עשרות רבנים ומומחים. זו התוכנית היחידה בעולם שבה בעלי תשובה מדברים על בעלי תשובה. היא לא תוכנית 'קירוב'".

לצד זאת גיסין לא זנח את פעילות הקירוב התל אביבית שלו, והוא גם מספר על כך שליווה אישית מאז תחילתה וצמיחתה, את פריחתה של המוזיקה היהודית שפרצה בשנים האחרונות דרך בציבור הכללי. אבל, כאמור, הוא מדגיש: "בעשור האחרון הבנתי שמאד חשוב לקרב רחוקים בתל אביב, אך לא פחות חשוב לעזור לאנשים שכבר חזרו בתשובה והפכו לחרדים לכל דבר ועניין. הבעיות השונות מחייבות טיפול, ואני מקווה שאם נדבר עוד כמה שנים שוב, כבר נוכל לבשר לך על שינוי לטובה שחל בתודעה של כלל בעלי התשובה".