ספר חדש בענין שילוב תורה ופרנסה : תורתו ואומנותו

אמנם בעלי תשובה אינם קהל היעד, אבל כל ספר שמתמודד באומץ עם סוגיית השילוב הרגיש בין תורה לבין פרנסה, נוגע גם לנו, בעלי התשובה. ולכן, כששמנו לב שיצא ספר חדש, […]

אמנם בעלי תשובה אינם קהל היעד, אבל כל ספר שמתמודד באומץ עם סוגיית השילוב הרגיש בין תורה לבין פרנסה, נוגע גם לנו, בעלי התשובה. ולכן, כששמנו לב שיצא ספר חדש, "תורתו ואומנותו: חיים של תורה בעולם המעשה", התפנינו לקרוא אותו בעיון – ואהבנו. יש בו בשורה אמיתית לכל מי שלא רוצה להתפשר על עבודת ה', אך במקביל רוצה לשלב בסדר יומו גם זמן להשתדלות ראויה בתחום הפרנסה.

הספר נכתב על ידי הרב יעקב בוצ'קובסקי, מחבר סדרת הספרים הנודעת "בעצתך תנחני", שהרים את הכפפה, והחל לעסוק בנושא הרגיש של יציאה לעבודה.

פנינו לרב בוצ'קובסקי לקבל הסברים על הספר ומטרתו.

הרב בוצ'קובסקי, מה הביא אותך לעסוק בנושא הרגיש ביותר, הושא שלא מדברים עליו ולא עוסקים בו בפירוש בשום במה רשמית?

"אתה מכיר את ספרי הראשון "בעצתך תנחני" – העוסק ב"דרך של התעלות מתוך הכרת המציאות". הבסיס החיוני ביותר לעבודת ה' הוא האמת. הריאליות. ההכרה במה שאתה ובמקום האמיתי שלך. אין שום טעם לעבוד את ה' בסיסמאות נשגבות ובדיבורים גבוהים כאשר אין קשר בין הדיבורים למעשים. הלא כן? אם אדם מדבר כל היום על דרגות שאינן באות לידי ביטוי מעשי בחיי היומיום שלו – הוא מנותק, הוא חי בבועה דמיונית. הוא לא עובד את ה' באמת אלא בעולם וירטואלי.

מבול התגובות שקיבלתי בעקבות הספר לימד אותי שאנשים רבים מתקשים לחבר את עבודת ה' הנדרשת מהם למציאות החיים בה הם נתונים. הם חיים בעולם של חוסר אמון בעצמם, חוסר חיבור לאישיותם, וחוסר שביעות רצון ממהלך חייהם.

אדם עשוי לעבוד את כל ימיו בעמידה בהתמודדויות ואתגרים יומיומיים, אבל בשורה התחתונה הוא מרגיש רע עם עצמו, כי הוא בטוח שהדרך היחידה לעבוד את ה' היא רק להידמות אל החזו"א או אל הסטייפלר. הוא לא נותן אמון בקב"ה שהוא רוצה אותו כמות שהוא.

כאשר הגישה לתורה ולמצוות היא גישה ריאלית, ומנסים למצוא בכל מצב נתון מה רוצה ממני ה' במצבי זה – מבינים שיש דרכים נוספות לעבודת ה', לא רק בלימוד כל היום אלא גם בעמידה בנסיונות, בשמירה על נקיון כפיים, בהתחזקות בביטחון, במלחמת היצר, ועוד. בקיצור: מבינים את משמעות הפסוק "בכל דרכיך דעהו".

סליחה על השאלה, אבל האם אתה לא מתנגד לכל המהלך של חברת הלומדים ותרבות הכוללים? לא חששת שיצאו נגדך?

השאלה במקומה, אבל היא מלמדת שלא הובהרתי מספיק.

אני מדגיש לאורך כל הספר שאין לי כוונה חלילה וחס להמעיט בערכם של הלומדים או לגרום חלילה לאברך לעזוב את הכולל. אני אישית אברך כולל, ורואה בזה שליחות קודש. אין ספק שלומדי התורה נמצאים בראש הסולם, אבל באותה מידה אין ספק שהקב"ה ברא את העולם באופן כזה שהוא מעוניין בדרכי עבודה נוספות. וכשהחיים מציבים את האדם לא ליד הסטנדר אלא מול המחשב – עליו לראות בזה אמירה מאת הקב"ה ולבחון מה הוא מצפה ממנו במצבו הנוכחי. כאשר זאת הגישה אל החיים – מגלים כר נרחב לעשייה רוחנית פורה.

מה באמת אומרים גדולי ישראל על הספר?

הגאון רבי משה הלל הירש שיבח את היוזמה ואף נתן לי הדרכה כללית מה לכתוב. הצטרף אליו גם הגאון רבי דוד כהן. התייעצתי רבות גם עם הגאון רבי יהושע אייכנשטיין, וכאשר הספר יצא לאור הוא קיבל תגובות חמות מהגאון רבי מרדכי אוירבך והגאון רבי ליב מינצברג. בקצרה: יש כאן תמיכה חוצת מגזרים.

לאמתו של דבר המסר של הספר הוא פשוט וברור: כל אדם צריך ללמוד את מצב חייו ולמצוא מה הקב"ה רוצה ממנו בנקודה זו. לא באנו לעולם בשביל לחיות בתחושת "דיעבד", אלא בתחושת עשיה רוחנית מעצימה. אין שום מקור תורני לתחושת החידלון הפוקדת רבים מהיוצאים לפרנסתם.

ובכל זאת, תודה שאתה היחיד שמעז לכתוב על הנושא. גם עלעול קצר בספר שלך מלמד שאין עליו הסכמות מפורשות בכתב אלא רק מפי השמועה. מדוע זה המצב?

כולם חוששים לא מהתכנים של הספר, לתכנים של הספר כולם מסכימים בפה מלא. החשש הוא מהאמירה המסווית: אם אתה מוציא ספר שפונה לקהל יעד עובד ואומר לו שחלקו גדול בעבודת ה' ובידו להגיע לפסגות – אתה כביכול אומר "לא חייבים להיות אברכים".

ובאמת, האם לדעתך לא חייבים להיות אברכים?

חייבים להיות אברך? להיות אברך זו חובה? זו זכות עצומה להיות אברך!

כל הגישה הזו שאומרת שהדרך היחידה להיות חרדי שומר תורה ומצוות היא להיות אברך – חוטאת בכפליים: היא גם פוגעת בעובדים, וגם הופכת את תפקיד האברכים לברירת מחדל, לסוג של הישרדות. במקום לרומם את האברכים על גדולתם ולטעת בהם תחושת רוממות על תפקידם העצום – משדרים להם שהם עוסקים בהישרדות ושמירה על הרף המינימלי. מהיכן מגיעה גישה כזו? אין לזה שום מקור תורני ושום הצדקה.

גדולי ישראל לא רוצים לתת הסכמה בכתב לספר משום החשש שיפרשו את דבריהם בצורה לא נכונה. בעולם השחור לבן שבו אנחנו חיים לא יחסרו אנשים שיגידו – אם חבר במועצת גדולי התורה נותן הסכמה לספר לעובדים – הוא בעצם מורה שאין צורך להתאמץ להקדיש את החיים לתורה.

זה החשש שלהם, וכך הם הסבירו לי את עצמם. כל הרבנים שפניתי אליהם לבקש הסכמה – זה מה שמנע מהם. לי יש את הפריווליגיה לכתוב את הספר, כאדם פרטי שאינו מנהל ציבור ואינו עומד בראשות ישיבה. הם, לעומת זאת, מנועים מלכתוב הסכמה.

תכל'ס, לגופם של דברים – מה בעצם תוכן הספר? אתה חוזר על אמירה ש"יש תפקיד רוחני ועבודת ה' בכל מצב נתון בחיים". זה נשמע קצת גבוה. תוכל לפרט יותר?

בשמחה, אם כי אם ארצה להיכנס לפרטים אצטרך ספר שלם… אוכל להעלות ממש על קצה המזלג את הנושאים בהם עוסק הספר.

הספר מחולק לשבעה מדורים. המדור הראשון הוא פרקי יסוד: מה מחבר אותנו לשמירת התורה? האם אנחנו מחויבים ליהדות או לחרדיות? האם לצאת לעבוד זה לכתחילה או בדיעבד? מה מקומם של תלמידי חכמים בעם ישראל? מה התועלת מלימוד התורה? ומה התועלת שבכבוד התורה? ומה עושה אשה שבעלה אינו לומד – במה היא זוכה לעולם הבא?

המדור השני עוסק בנושא קביעות עיתים לתורה: מה ללמוד למעשה? מה מטרתו של לימוד גמרא, ומה מהותה? איך יוצרים גישה בריאה ללימוד, חפה מטעויות העבר? כמה צריך ללמוד? איך מחנכים ללימוד התורה? מה מטרתה של מצות החזקת תורה? כיצד מקיימים "עשה לך רב"?

המדור השלישי עוסק בעבודת ה' שבעולם העשייה: עבודה היא כורח המציאות או עשיה בעלת משמעות? מה המקום של השתדלות, עד כמה חייבים בה ועד כמה היא מועילה? האם עניות היא אידאל? מה המשמעות של יושר ונקיון כפיים?

המדור הרביעי עוסק במערכת היחסים המשפחתית: מה עושה אשה שבעלה לא רוצה ללמוד והיא חשה החמצה? ומה עושה גבר החש פגוע מתחושת ההחמצה של אשתו? והאם מעמד האב בבית לא נפגע כתוצאה מכך שבניו עולים עליו בלימוד? וכיצד מנהלים את השבתות והחגים באופן מלא תוכן רוחני?

החלק החמישי עוסק בעמידה בנסיונות: מה נחשב למותרות? האם אסור ליהנות מהחיים? איך מתמודדים עם תערובת במקומות העבודה? לשאלה קשה זו מוקדשים ארבעה פרקים ארוכים היורדים לנבכי הנפש מתוך הכרת השטח. ואיך מתמודדים עם האינטרנט?

המדור השישי עוסק בנושא רגיש מאוד: מערכת היחסים הציבורית. מה המיקום של עובדים במגזר החרדי, ומדוע? מה הפתרון לכך? מה עושים עם הדחיה ממוסדות הלימוד ומי אשם בה? מה היחס הנכון לאברכי הכוללים?

החלק השביעי עוסק בהעמדת יסודות ההשקפה החרדית, מתוך התמודדות עם האתגרים שמציב פבנינו העולם החיצון בדורנו. מה מהותה של החרדיות? מה האמירה של התורה מול ערכי המערב? מה האתגר של הדור הבא של החרדיות? כיצד מתמודדים עם שאלות באמונה? מה זה קידוש ה' וכיצד מתנהלים במרחב חילוני?

אלו הסוגיות שעוסק בהן הספר. כמובן נתתי כאן רק נגיעה קלה.

נשמע מרתק.

ברוך ה' התגובות שקיבלתי בינתיים היו נלהבות. אני מקוה שהספר אכן יפעל את פעולתו וישפיע השפעה טובה על עם ישראל.

 

תורתו-ואומנותו-יעקב-בוצקובסקי

[קרא עוד כתבות]

אודות מערכת מענה

מרכז 'מענה' עוסק בהדרכה מאוזנת וסיוע לבעלי תשובה, בהדרכת הגאון הרב מרדכי אויירבך והרב אורי זוהר. המרכז פועל במסגרת עמותת 'ביחד - תנועת בעלי התשובה בישראל'. מקימי המרכז הם דן טיומקין ועופר גיסין והמנהל הוא שמעון שחר.