הרב אורי זוהר מדבר בכנות ובפתיחות על הסכנה שיש בטעויות הנפוצות בין בעלי תשובה, ומתאר את הדרך הנכונה והמאוזנת בלימוד, עבודה, שידוכים ועוד. וגם – ממליץ על מרכז "מענה"…
(ראיון צילום ועריכה: דן טיומקין)השיחה הזו מיועדת לבעלי תשובה.
לחזור בתשובה כמו כל דבר בתורה הוא תהליך איטי והדרגתי. הגר"א במשלי (כ' י') אומר שלא רק מי שנופל זה תועבת ה', אלא גם מי שעולה למדרגות יותר מידי גבוהות ונופל מהן אחר כך ("שהאדם צריך לילך בדרכו לאט לאט מדרגא לדרגא ואם הוא קופץ ונוטל דרך גבוה יותר מהצריך לו ונופל ממנה ונוטל לעצמו דרך אחרת היא תועבה אצל ה'").
אדם שניצוץ התשובה נעור בליבו, במקומו, באשר הוא שם, יתחיל לבנות את חיי התורה שלו. בלי קפיצות. עוברים לירושלים או לבני ברק. לא! ממקום שאתה נמצא. תן זמן לכל שלב. תתחיל בשיעורי תורה בבית הכנסת הקרוב אליך. דרך לימוד התורה תוכל לאט לאט לשנות את הפרופורציות בין מה שאתה עושה בחיים, לבין מה שאתה צריך לשנות. כמה שעות להקדיש לעבודה ופרנסה וכמה ללימוד.
התכלית היא ודאי דבקות גמורה בקב"ה, "שיויתי ה' לנגדי תמיד". הפסוק הזה מוזכר בתחיל ספר שולחן ערוך, והמקור של דברי הרמ"א שם הוא מהרמב"ם. אבל גם הרמב"ם, שאחיו פירנס אותו והיתה לו זכות גדולה של החזקת תורה, הלך לעבוד כרופא כאשר אחיו איבד את ממונו. הרמב"ם קיים: "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך" ועסק לפרנסתו, בעבודת הרפואה, ומשם ידע את ה'.
הרמב"ם כתב: "כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל, לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם הרי זה נתקדש קודש קודשים" (הלכות שמיטה ויובל פרק י"ג הלכה י"ג). ודאי, זו התכלית שלנו. אבל הדרך להגיע לשם היא לאט לאט. לא ללכת אחרי דימויים חברתיים חיצוניים. זה יצר הרע מאד נסתר. "אני חרדי, אני עוזב את העבודה". יש בזה התחמקות מנטילת אחריות. אתה חייב לבנות את החיים שלך על פי רצון ה' מן המקום שאתה נמצא. כל אחד צריך להתקדם, אבל לפי המקום שבו הוא נמצא.
שאלתי פעם את הרב שטיינמן: "אני לא רוצה לעשות מה שהרב אומר. אני רוצה לעשות מה שהרב עושה, ללמוד תורה כל היום". הרב ענה לי: "אם כך אתה תהיה עריק"! ביאור דבריו הוא שאם התפקיד שלי לדבר עם בעלי תשובה וכו', לחזק ישראלים באמריקה, להחזיק תורה וכו', אז אהיה עריק אם לא אעשה את זה! לא רק מי שבורח מהצבא הוא עריק, גם מי שבורח מחיל התותחנים לטנקים, או מהטנקים למודיעין. וזה המסר לכל אחד: אם זה התפקיד שלך, לפי המקום שלך בחייך – הרי אתה מחויב בו.
אם אתה מתנהג כך, אתה עובד את ה' ולא עובד דימויים חברתיים. לא עסוק בטענות על החרדים, אלא בונה את החיים שלך על פי היכולות שלך, ולפי המקום שבו אתה נמצא.
יש תלמודי תורה מצוינים, לא מהחרדים הממוסדים. מי אמר שצריך להיכנס דווקא ל"חיידר" הממוסד של האברכים? אתם חושבים ששם אין בעיות? טעות חמורה מאד, בכל מקום יש בעיות. כל מקום צריך בדיקה. הבנים שלי לא הסתדרו בישיבות ממוסדות, ולא חששנו להכניס אותם לישיבה של בעלי תשובה. לא חששנו לדימוי החברתי. לא "לטפס על עצים", אלא לחפש את האפשרויות במקום שבו אני נמצא.
גם בשידוכים. שואלים אותנו: "החברה החרדית מקבלת אתכם?". מה זאת אומרת?! אני מקבל אותם?. אני גר בתוך העולם החרדי, בין צדיקים גדולים, אבל למה שאני אתן את הבת שלי לבת שלו? הם חיים אחרת, מדברים שפה אחרת. הוא עובד את ה' כמו שהוא גדל, ואני עובד את ה' כמו שאני גדלתי. אצלנו כל החתנים וכל הכלות בעלי תשובה. מדברים אותה לשון, אותה שפה.
כל מה שאמרתי – כבר אמר הרב שך זצ"ל. לאט לאט. לא לעזוב את העבודה. לא לקפוץ. גם בענין בחירת מקום מגורים: לא כל שכונה מתאימה לבעלי תשובה. וגם לדוגמה אם לאשתך זה לא מתאים, אפילו בלי שום הסבר הגיוני, צריך להתחשב בזה.
כל מה שאני אומר כאן זה כדי למקד את תשומת הלב של בעלי תשובה שרוצים יעוץ והדרכה. אתר "מענה" נותן אפשרות לזה.
אפשר להתקשר עם הרב דן טיומקין והרב עופר גיסין, ששניהם בעלי תשובה ושניהם מרגישים את המצוקה והמועקה של בעלי תשובה, שהרבה פעמים נובעות מטעויות יסודיות ביותר שנגעתי בכמה מהן כעת, והם בונים עכשיו את המרכז הזה שבו יתנו מענה. ואפשר לפנות אליהם בכל שאלה, וה' יצליח דרכנו.
טלפון: 
מייל: לחץ
יישר כח על הדברים החשובים. הנושאים מורחבים ומוסברים היטב בספרים החשובים "מקום שבעלי תשובה עומדים" א' וב'. מומלץ מאד.