ד"ר עוז מרטין, רופא ילדים בעברו, מנהל מחוז ירושלים באחת מקופות החולים הגדולות, ופסיכותרפיסט מומחה, מדבר בגילוי לב על תובנותיו אחרי שנים רבות של עזרה בתחום הנפש, על הדרך בה מצבי לחץ יכולים להשפיע על האישיות שלנו: האזעקה וה"בום" לא חייבים להיות רגעים של חרדה. כולנו יכולים, למרבה הפלא, דווקא לנצל את הרגעים הקשים האלה כדי לגלות בעצמנו יכולות מופלאות, יכולות שבחיי השיגרה – אינם חלק מהמודעות שלנו.
זמן האזעקה הוא הזדמנות אמיתית לשינוי פנימי. אפשר לצאת מעצמך, לדאוג לזולת, לסייע ולעזור, ובכך לנצל את הזמנים המפחידים האלה להזדמנות לשינוי פנימי – לקחת את החוויה המאיימת ולהפוך אותה לחוייה מתקנת שמאפשרת לנו לגדול ולצמוח. להיות האנשים שתמיד היינו רוצים להיות – אנשים בעלי גדלות, שמסתכלים על כל פרט וממנפים אותו כדי לגדול.
בואו ננסה לחשוב – אילו היינו רואים ילד קטן עומד לו באמצע כביש סואן, האם היינו רצים להציל אותו? אני מאמין שהרבה מאד מאיתנו היו קופצים ללא היסוס, מצילים את הילד, ורק אחר כך היו מוצאים זמן להזיע, לעכל, להבין את משמעות מעשיהם. גם כעת יש בפנינו אתגר לא פחות – מצבי לחץ וחרדה של אזעקות. זו הזדמנות להוציא את הטוב שבנו. לדוגמא, לעזור לשכנים, להתעניין באנשים עם קושי, לומר מילה טובה ומעודדת. לא לקחת את הפחד כמרכז, אלא את ההזדמנות להשתנות כמרכז, וכך ניתן לדחוק הצידה את המציאות המפחידה, ולא להתמקד בה.
צריך לזכור – זו תקופה קשה אבל זמנית. לאחר שהיא תחלוף היא תשאיר בנו סימנים. מי שיבחר באופן ערכי, יוכל לקבל ולמצוא את היכולות הפנימיות הייחודיות. אני מציע לכולנו לקחת את האירוע לא כמפחיד, אלא כהזדמנות להתאמץ ולמצוא בתוכנו את היכולות הטמונות שביום-יום אנחנו לא מוציאים החוצה!
שמעתי מהרב זילברשטיין, שאמר שזמן אזעקה זה זמן נהדר לעשיית חסד, לפתוח את הדלת ולראות אם ניתן לקיים "הכנסת אורחים" עם עוברי אורח מבוהלים שצריכים מרחב מוגן. זה גם זמן נהדר לתפילה בעת צרה, עת רצון בהם תפילותינו מגיעות למרומים ומתקבלות. הבה ננסה למנף את הזמנים האלה, אחרי שעשינו את ההשתדלות המעשית על פי הוראות פיקוד העורף, וננסה להפיק מהתקופה הקשה הזאת את המירב!
טלפון: 
מייל: לחץ
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.