קהילה עירונית – מבנה המעגלים

מאת: דורון רוזיליו

פורסם ב"אדרבה" גליון 55 אדר א' תשע"ד

הרב יהודה צדקה

הגאון הרב יהודה צדקה זצ"ל

לפני כשלושים שנה עמד ראש ישיבת פורת יוסף הרב יהודה צדקא זצ"ל בהיכל הישיבה שלנו והביט בהתפעלות באברכים ובחורים בעלי תשובה השקועים בלימוד תורה, אנשים שלפני זמן לא רב איכלסו מקומות אחרים לגמרי. אנשים שלא ידעו ולא הורגלו כלל בלימוד תורה, ואז, תוך כדי ולמרות כל ההתפעלות שלו שמענו אותו לוחש באזני ראש הישיבה שלנו: "צריך ללמד אותם מקצועות שיתפרנסו בהם"!

נדהמנו!

גם ראש הישיבה שליט"א הופתע מהגישה הלא ממש מקובלת באותם ימים, זו הייתה הסתכלות ארוכת טווח של גדול בישראל שראה עשרות שנים קדימה והבין את הבעיה שמתגלגלת לפתחנו: הוא ידע כבר אז: אחר ההתלהבות הראשונית תבוא ההתפכחות: אתה לא הולך להיות גדול הדור כמו שאולי מישהו בטעות ובתמימות הפנים ב ך , אתה אפילו לא הולך להיות הסגן שלו!  האמת היא שאתה אפילו לא אמור להיות כזה, אתה ב'סך הכל' צריך להיות אתה.

הפתרון הטבעי היה ועודנו: לחיות חיים עשירים של תורה ויר"ש, לחבוש את ספסלי בית המדרש בבחינת 'עשה תורתך קבע', ובד בבד לדאוג לפרנסתך בכבוד, להביא הביתה לחם ולא 'נהמא דכיסופא'…
זוהי תובנה מספר אחת.
עם השנים הלכה תובנה זו וצברה תאוצה בחוגי בעלי התשובה, וממהלך של דיעבד והכרח לא יגונה הפך להיות מהלך של לכתחילה. המצב היום הוא שרבים וטובים מאתנו יוצאים לפרנסתם ובונים חיים בריאים של תורה ובד בבד משתדלים לפרנס עצמם בכבוד, נחלצים ממעגל המסכנות וההשענות על חסדי אחרים, תרבות העוני שהובילה אותנו למחוזות ההשפלה וחוסר התוחלת. כל מי שחווה את המהפך הזה על בשרו יכול להעיד על חווית 'החזרה לחיים' , לא פחות!

מאידך, לשמחתנו היו ועדיין ישנם בני עליה, שכל מאווייהם לימוד התורה הקדושה, אלו המוכנים ויכולים לחיות עבור מטרה קדושה זו, אלו שמשמים הועידו אותם לכך, הם ה'בטלנים' הקדושים שאסור לגור בעיר שחסרה אותם.

בין יתר הדברים היפים שקרו לנו מאז התכנסנו לראשונה בפורום המצומצם של בעלי התשובה, ולאחריו בכנסי בית מאיר, היה רעיון הקהילות: יסודן, מינופן, והטמעתן בתודעה הקולקטיבית שלנו כפתרון לעצם קיומנו. הקהילות המוצעות והקיימות עד עתה היו במבנה המסורתי של ישוב, חלק מישוב, או שכונה, שבהן צומחת ומתפתחת הקהילה, דבר שמטבעו הצריך את האנשים לעקור ממקומם, מה שלא היה פשוט כלל ועיקר, עם כל הברכה שבמהפך הזה רוב רובנו נשארנו במקומנו מסיבות שונות אף שעז היה רצוננו לחבור לקהילה עם חברים הדומים לנו באורח חיינו. הצורך האמיתי הזה הוליד אב-טיפוס חדש של קהילה שבאה לענות על הצרכים שלנו למרות חוסר יכולתנו ו/או רצוננו לעקור ממקומנו.

קהילת "בנייך ציון" בטיול לים המלח

קהילת "בנייך ציון" בטיול לים המלח.

 

ברצוני להציג אב טיפוס חדש ושונה, שקיים כבר כמה שנים הלכה למעשה בקהילת "בנייך ציון" בגבעת זאב, מבנה שבא לתת מענה – מחד לצורך להתגבש לקהילה, ומאידך ללא הכרח לעזוב את ביתך, שכונתך, עירך.

מבנה הקהילה
ובכן הקהילה בנויה ממספר מעגלים, שכולם יחד הם חלק בלתי נפרד ממנה, כאשר כל מעגל תורם את חלקו ייחודו ותועלתו למבנה הכולל של הקהילה, לרווחת וטובת כל חבריה.

ראשונים בקדש – לב לבה של הקהילה הם כאמור גרעין לומדי התורה, אותם שתורתם אומנותם פשוטו כמשמעו, הם תפארתנו וכתר לראשנו, זהו הגרעין המובחר של אלו שחפצו בכך, להקדיש את חייהם לתורה. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לאפשר להם
חיים בכבוד ע"מ שיוכלו לשבת באהלה של תורה, ללמוד וללמד.

שניים בקדש – אותם אברכים שחפצים ללמוד תורה, אך נבצר מהם להקדיש את כל יומם ללימוד, בין אם מטעם שאין ביכולתם ללמוד כל היום, ובין אם מטעם שחייבים לצאת לפרנסתם, הם המעגל השני של הקהילה ורוב מנינה של הקהילה: יש מהם המקבלים
תמיכה כדי שיוכלו להמשיך ללמוד לפחות חצי יום, ולהבדיל אלו ששפר מצבם הכלכלי, והם שעוזרים ומשתתפים בתמיכה הכספית כדי לקיים את המערכת הברוכה הזאת שהם שייכים אליה וכל כך מאמינים בה.

שלישים בקדש – בעלי הבתים תושבי המקום שעובדים לפרנסתם ומקדישים מזמנם בערב ללמוד תורה, אם במסגרת חברותות ואם בשיעורים הנמסרים ע"י האברכים, זהו המעגל של אנשי המקום ההולכים עמנו יד ביד עוזרים ותומכים ברעיון.

המעגל הרביעי – כולל את כל חברינו ואוהדינו די בכל אתר ואתר, הם הצופים בשיעורים הנמסרים כסדרם באתר הקהילה, הם המקבלים לביתם את העלון החודשי, הם השומעים שיעורים הנמסרים ע"י רבני הקהילה בבית המדרש ומחוצה לו.

זהו מבנה הקהילה. המבנה המוצע אמור ברבות הימים בע"ה לכלכל את עצמו, בבחינת איש את אחיו יעזורו, כאשר המעגלים הפנימיים מאירים החוצה את תורתם והמעגלים החיצוניים הנהנים מאור התורה תורמים מכוחם והונם להעמיד את הקהילה על תילה.

כאמור קהילת 'בנייך ציון' כבר פועלת במתכונת זו הלכה למעשה, אנו רואים ברכה רבה בעמלנו ושמחים בשינוי המבורך, אין שמחה כהתרת הספיקות, ואין שמח ממי שעושה את המוטל עליו ברצון לבו וכפי יכולתו. המבנה הזה מאפשר לכל אחד מאתנו למצוא את מקומו הטבעי, התסכול השעמום וחוסר התוחלת שהיו מנת חלקם של רבים מאתנו פינו את מקומם לתקווה , אמונה וגדילה מבורכת .

הרב חגי מזור ודורון רוזיליו

הרב חגי מזור ודורון רוזיליו. צילום: דן טיומקין

חסל סדר רישום נוכחות, כל אחד מאתנו עושה את שעליו וברצונו לעשות. כחלק מהשינוי אנו ממליצים בחום להתנתק ממשרד הדתות ו'טובותיו המופלגות' ובכך לחסוך לעצמנו את הבזיונות וחילול ה' שיש בעצם הופעתם של לבלרים אלו הבאים לבדוק את נוכחות האברכים,
יש לצאת לחפשי – להכריז עצמאות! די למסכנות! אנחנו מאמינים שהמהפכה השקטה הזאת תלך למקומות נוספים, בשורה זו של עצמאות המחשבה, שינוי דפוסי חשיבה המביא לאורח חיים בריא ואמיתי יותר צריכה להדהד במקומות נוספים, ובכך בע"ה להביא תקווה ומזור לתנועת בעלי התשובה, שהיא החידוש הגדול ביותר מאז היותנו לעם.

אפילוג
לפני כשלשה חדשים נסענו הרב חגי מזור ואני למקסיקו, זה היה המשך להכרות נעימה ומופלאה שהייתה לנו עם בעלי תשובה ממקסיקו שביקרו–למדו אצלנו ובהמשך טבעי הזמינו אותנו לביקור אצלם. על הפן האישי המרתק של חזרה למקסיקו לאחר שלשים שנה
לא אדבר, למרות שהייתה לו השפעה מכרעת על הביקור ועל הקשר הבלתי אמצעי עם האנשים הנפלאים שפגשנו. בפגישות עם האנשים הצגנו בגאווה בלתי נסתרת את תכנית הקהילה שלנו, התגובה של האנשים הייתה מעורבת: מצד אחד הזדהות ואמפאטיה מלאה עם
הרעיון, מצד שני סוג של תמיהה מלווה ברחמנות, ואז הבנו: את מה שאנחנו מנסים למכור בהתלהבות של מגלי יבשות, המקסיקנים החמודים שלנו מיישמים הלכה למעשה באופן הכי טבעי שאפשר, זה מבנה הקהילה שלהם, כך הם חיים! זה פשוט, זה בריא, זה טבעי
וזה עובד! כל אחד יודע את מקומו, כל אחד בחר בכך, הרשות נתונה, הקיבעון והשיממון הרעיוני מאתם והלאה, זו קהילה תוססת וחמודה להפליא, אי אפשר שלא לקנא למראה חיי קהילה שלמים, תפילות, שבתות משותפות, חמימות וערבות הדדית שפשוט כיף להיות שייך
אליה, מציון תצא תורה, ממקסיקו סיטי חיי קהילה.

[קרא עוד כתבות]

אודות מערכת מענה

מרכז 'מענה' עוסק בהדרכה מאוזנת וסיוע לבעלי תשובה, בהדרכת הגאון הרב מרדכי אויירבך והרב אורי זוהר. המרכז פועל במסגרת עמותת 'ביחד - תנועת בעלי התשובה בישראל'. מקימי המרכז הם דן טיומקין ועופר גיסין והמנהל הוא שמעון שחר.