שאלה. בדיוק למדתי בשולחן ערוך, הלכות נטילת ידים, שמעיקר הדין מספיק ליטול את הידים עם רביעית מים, ולא צריך בכלל נטלה מלאה. רציתי לשאול: למרות שהחזאים צופים שנה די גשומה, יש בארץ מחסור מים מטורף, כידוע, וכולנו צריכים לחסוך מים. רציתי לדעת אם בכזה מצב עדיף ליטול ידים בבוקר ואחרי שירותים לא עם נטלה מלאה אלא רק עם רביעית, כעיקר הדין.
תשובה: שאלה מסוג זה עדיף להפנות לרב פוסק, אנחנו לא עונים על שאלות מסוג זה. אבל השאלה שלך ממחישה את המיוחדות המתוקה של בעלי התשובה, ולכן ברשותך אפרסם אותה ואת התהליך האישי שהיא גרמה לה.
ניכר משאלתך שאתה בעל תשובה צעיר, בתחילת דרכך בעולם התורה. אני לא מציין זאת לגנאי, להיפך, בזכותך גיליתי שהנקודה הטהורה הזאת – אצלי קצת הושחתה. כי בעיון ראשון חשבתי לעצמי שזו לא שאלה בכלל. אנשים בהרצליה ובקיסריה מבזבזים מים על ברכות פרטיות, גנים ודשאים, ודוקא כשזה מגיע למים של מצוה, מים של נטילת ידים, שנותנים לנוטלם שפע של ברכה, זה מה שיציל את משק הבית?
אבל פתאום תפסתי את עצמי, שגם אם זה נכון, זו גישה אגואיסטית לגמרי. ואני אפרט: צורה שלמה של יהודי, שהוא לא חושב רק על עצמו, אלא ככל שהוא גדל, כך גם ה״אני״ שלו מתרחב: הוא כולל את אשתו, את ילדיו, את בני קהילתו, ואת עמו. זה לא מקרי שאת תפילת שמונה עשרה אומרים בלשון רבים. כולנו חלק ייחודי מפאזל שלם שנקרא כלל ישראל.
קושי הגלויות גרמו לנו לשכוח את זה, ולהתמקד בעצמנו. התחלקנו למפלגות קטנות. זו המציאות העגומה של הגלות הנוראית הזאת. מחשבה על ׳כלל ישראל׳ נשמעת קצת תמימה ומדומיינת. אפשר ללמד זכות ולפעמים אפילו להבין מדוע זה קרה, ויתכן שבלתי נמנע לקיים חברה שלמה במאה ה-21 בלי להשקיע זמן ניכר להישרדות, לשמירה על גדרים, לבניית חומות גבוהות ועבות סביב. יתכן שזה באמת מוכרח, ובלי החומות האלה אי אפשר לגדל ילדים לאמונה בעולם של פיתויים זמינים מנצנצים. אבל התוצאה של ההסתגרות הזאת, היא שמשהו בנו נהיה מושחת.
עכשיו לך תנהל ועד בית כשכל שכן רק מנסה להתחמק מתשלום ועד הבית. לך תפתח מודעות לכלל ישראל כשכל אחד חושב רק על עצמו, או במקרה הטוב – על הסקטור הקטן שלו, על האנ״ש שלו.
ופתאום מגיע איזה בעל תשובה צעיר וצדיק, וחושב במונחים לא אגואיסטים, ומה שמטריד אותו, זה לא פחות ממשק המים בארץ ישראל. ואתה לגמרי צודק, זו אחריות משותפת של כולנו, העובדה שגורמים רשמיים של מדינת ישראל אחראים על חלוקת המים, וחזקה עליהם שהם לא עושים את מלאכתם נאמנה, לא פטרה אותנו ממעורבות ושייכות לנושא משק המים! יש סוגיות שלמות בגמרא שעוסקות בצרכי ציבור ואחריות ציבורית בכל תחום. גם אם הפרנס לא הגון, מי התיר להמון לזלזל, להשחית ולהרגיש זר לנושא? כל מי שאיבד את הרגישות הזאת צדיק לעשות עם עצמו בדק בית רציני.
ושוב, לענינינו, אני ממש לא מתיימר לפסוק למעשה אם באמת צריך למלא רק חצי נטלה, אבל העקרון שעומד מאחורי השאלה הוא עקרון אמיתי ונכון שנשחק אצל רבים מאיתנו, ואני בתוכם.
ויתכן שזו באמת הבשורה שלנו, בעלי התשובה. כל החומות והגדרות שכל חברה הקיפה את עצמה בהם, הם מאד נצרכים, ובלעדיהם לא היתה כאן חברה שתוודא שהגחלת תעבור אלינו, שהירושה הנפלאה מדורות העבר תעבור גם אלינו. אבל בדור שלנו, החומות לא תמיד כל כך מועילות. אפילו חומת סין לא יכולה להועיל בדור שיש בו מטוסים. וזה משל נפלא, כי גם בדורנו המציאות השתנתה, והאינטרנט והטלפונים החכמים יצרו מציאות חדשה בעולם. קשה להישען על הגדרים והחומות. ולנו בעלי התשובה, יש בזה אמירה. יש בנו שיווי משקל נכון ומאוזן יותר בין הקודש לחול. היינו שם, ובחרנו לצאת. אנחנו פחות נבהלים מהאורות המנצנצים, ויש בנו יותר קבלה והכלה של עוד ציבורים בעם ישראל, אחינו ובשרינו, ואנחנו יודעים שיש פער בין איך שדברים מוצגים בתקשורת לבין המציאות האמיתית: אנחנו יודעים שהחילונים אינם כולם רק רע, אלא מעבר לבלבול ולהרגלים הרעים – יש בהם אמונה, יושרה, אמת, מסורת. בכל אחד יש נקודה טובה, ובכולנו מוטבע וצרוב מטען יהודי רב ערך. תפקידנו לאחד, להתפלל עליהם, להאיר להם פנים, לשדר להם אמת באופן שהם יכולים לקבל ואולי רק אנחנו יכולים להגיש, ומעבר לכל: לקחת את נקודות הטובות שקיבלנו מהם ולקדש גם אותם. ובכללם, הדאגה למשק המים.
טלפון: 
מייל: לחץ
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.