באתר פרסמנו כבר שיחות רבות של הרב אורי זוהר שבהן הוא מדבר על נסיונו הרב בטיפול בנוער בסיכון בזכות ילדיו, להם הוא בחר להקדיש את ספרו: "אבות על בנים".
לראשונה, בנו איתמר מתלווה אליו לשיחה (כחלק מסדנת מענה) ומספר מהזוית שלו עד כמה רק האהבה והקבלה של הוריו גרמה לו לחזור. גם דן טיומקין הופיע איתם בסדנה וביחד הם מנתחים את סוגי ההתמודדות היחידים שיכולים לעבוד.
הגרסה המקוצרת (9 דקות):
הגרסה הארוכה (35 דקות):
טלפון: 
מייל: לחץ
תודה רבה על שיתוף הסרטון. עזר לי מאד
לתשומת לב אירגון מענה הנפלא:
שלום, אני בעלת תשובה ותיקה עם 6 ילדים גרושה והאבא של הילדים חילוני עם מטרה ברורה לצרף לכוחותיו את הילדים בעיקר הבנים. זה לרקע… הבן בן ה 16 עובר תקופה של ירידה רוחנית. כמובן שעשיתי המון טעויות, אבל לכל אורך הדרך שהתחילה לפני כבר כמה שנים השתדלתי לא לעשות וי על כל הטעויות של הבעלי תשובה עם ילדיהם. למעשה מתחילת הדרך נזהרתי מאוד לא לשוות לבית אוירה קיצונית כפי שבעצם מאוד מתאים לי. כאן לא המקום להכנס לפרטים, אך לאחר שצפיתי בדבריו של הרב זהר שאותו אני מעריכה ומעריצה עוד מתחילת דרכי בתשובה כאיש אמת, חשבתי אולי על עוד שני עיניינים שכדאי להעלות בפני ההורים.
1. יש קושי גדול במיוחד אצל בעלי התשובה שעזבו את כל חייהם ועשו מהלך אמיץ וממש מסרו את נפשם לחיות את החיים הנפלאים בצלו של הקב"ה ובצל התורה, ופתאום ילדיהם מראים סימנים של חוסר חיבור. זה יוצר תחושה ממש של בגידה. עלבון ואף תחושה קשה של אשמה על היותנו הורים לא מוצלחים, וכמובן שזה ממש לא נכון, אלא זוהי גזרת הדור. צריך גם לקחת בחשבון שהכוחות נפש שלנו כבעלי תשובה שהלכו נגד הזרם טבועים בגנים של ילדנו…
2. בל נשכח, אנו כבעלי תשובה שעובדים את השם מתוך בחירה ואהבה, מתבוננים על הנהגת השם- יש פה מהלך שמיימי מופלא שאני חלק ממנו, ולא קשור לשום נתון טכני שעל פני השטח. תפקידנו כמו שנאמר פה באתר, רק להיות, להכיל את הנשמות המיוחדות שזכינו להיות חלק בהבאתם לעולם, ורק לא לקלקל!
סליחה על האירוך, זה רק טיפה מן הים ממה שיש לי להגיד…
תודה ל"מענה" שאליו נחשפתי רק בשבועות האחרונים, שמאלפנו דיברי חוכמה ודעת.