כולנו מכירים את התסכול מכך שלא מוצאים זמן בחיינו לחברים. טרדות העבודה, הלימודים והמשפחה מצליחות למלא את סדר היום, ופשוט לא מוצאים זמן להיות עם חברים. יש בזה פספוס עצום, שכולנו מודעים אליו, אבל לא מצליחים ליישם פתרון טכני שיאפשר לחברות לתפוס זמן בחיינו.
בחוברת זו, שנקראת: "אגודתו על ארץ יסדה", נביא נוסחא מנצחת שגובשה על ידי קבוצת חברים, ושנהנינו עד מאד מקריאתה. יש בחוברת מענה לכל החסמים, ובמקביל – חיזוק לכל המעלות שיש בדיבוק החברים.
החוברת נכתבה ע"י חבורה מתלמידיו של הרב שמואל טל שליט"א, ראש מוסדות תורת החיים ביד בנימין, אשר מעודד הקמת חבורות לעבודת ה', וכיוון את החבורה לכתוב חוברת בעניין. לדעתנו יש כאן עצה טובה והדרכה מעשית לאחת הדרכים היעילות ביותר להעצים ולשפר את עבודת השם של בעלי תשובה.
הקדמה
בחסדי ה' יתברך חבורתנו קיימת זמן רב, ואנו זוכים להתחזק אחד מהשני בדברים רבים בעבודת ה' – הן בענייני לימוד התורה ועבודת המידות והן בענייני החיים ודרך ארץ. עיקר החיזוק שאנו מקבלים הוא מעצם היותנו יחד. אין לנו עניין לפרסם את עצמנו ובאופן אישי היינו מעדיפים את ההיפך, אולם מאחר שראינו כמה עוצמה נותנת החבורה לעבודת ה' של כל אחד מהשותפים לה, ובעידודו של מו"ר הרב שמואל טל שליט"א – החלטנו בכל זאת לפרסם וליידע כמה טוּב ה' מוענק על האדם ששותף לחבורה, על פי הניסיון שצברנו בעזרת ה'.
הדברים נכתבים בעזרת ה' מתוך אהבה גדולה לכל אחד ואחד מישראל, ומשום שאכפת לנו מכל אחד ואחד. כאשר המגמה היא שמי שיקרא את החוברת יצא עם מספר תובנות:
א. מה זו 'חבורה'.
ב. מדוע כדאי ונחוץ לכל אדם להקים חבורה או להצטרף לחבורה קיימת, וזאת למרות שהדבר כרוך לעיתים בקשיים ובמאמצים.
ג. כיצד מקימים ומנהלים את החבורה למעשה.
חשוב לנו להדגיש שהכוונה העיקרית שלנו היא לנסות להעביר את מה שאנחנו מכירים. אין אנחנו מתיימרים לומר שהדרך שבה אנחנו מקיימים חבורה היא הדרך הנכונה, ובודאי שלא היחידה, אבל בגלל שרבים ניסו ונכשלו, ורבים אחרים אף לא ניסו, חשבנו שלמרות ההסתייגויות, עלינו לשתף יהודים נוספים בדרך שבה פועלת חבורתנו. אנו משערים שכל אחד יוכל בעזרת ה' להפיק תועלת, לפחות חלקית, מהדברים הכתובים כאן. החוברת נקראת "ואגודתו על ארץ יסדה", על סמך המשנה באבות (ג, ו) שמביאה פסוק זה כמקור לכך שלקיבוץ של חמישה יהודים יש ערך רוחני מיוחד. ובהמשך יוסבר היתרון שאנו מוצאים בכך שמספר משתתפי החבורה יהיה חמישה. מעבר לכל הרעיונות שזכינו לכתוב בפנים, הוספנו בסוף החוברת נספח עם מקורות בנושא החבורה. ואכן בכדי להבין את מלוא המשמעות הרוחנית של דיבוק החברים, מומלץ ללמוד את המקורות שהבאנו ועוד רבים אחרים שלא הבאנו.
מהי חבורה
ראשית עלינו לבאר מהי חבורה ומה עניינה.
חבורה הינה קבוצה קטנה של יהודים, שמטרותיה הן שתיים:
רצון לעבוד את ה' בשותפות ובעזרה הדדית, מה שמועיל לכל אחד ואחד מבני החבורה.
רצון ליצירת חברות אמיצה בלב ונפש, עם הרבה אהבה ודיבוק חברים בין חבריה, דבר שה' מאוד מאוד אוהב ושמח בו.
מכיוון שישנן שתי מטרות, החבורה פועלת בשני המישורים – גם שיחות בעבודת ה' בין בני החבורה וגם פעולות שמקשרות ומחברות בין בני החבורה. כמובן שכדרכה של המציאות גם השיחות בעבודת ה' מחברות ומלכדות את בני החבורה, וכן פעולות החיבור והגיבוש גם הן מלאות וספוגות בהתעלות והתקרבות לה' יתברך.
כפי שהזכרנו בהקדמה, מספר מוצלח לבני חבורה הוא חמישה, מדוע?
אחד הסודות להצלחה בכל דבר בחיים בעזרת ה' הוא צמצום העניין עד כדי יכולת לאחוז בו. ניתן דוגמה לכך: כשאדם שמתחיל בלימוד התורה, יש בו דחף ללכת לאוצר הספרים ולשבת שם ו'לבלוע' בבת אחת את כל הש"ס, ראשונים, אחרונים, ספרי מוסר וחסידות ועוד ועוד. אך אם הוא ינסה בפועל לעשות כך, לא יישאר מזה הרבה. עליו לבחור ספר מסוים או מסכת מסוימת ואותה ללמוד, ולהתקדם בה עוד דף ועוד דף. כך בנושא חברים לעבודת ה' ולחיים, לאדם קשה להכיל אהבה אמיתית ועמוקה לכל עם ישראל, ואפילו לישיבה שלמה של 200 ויותר בחורים ואברכים. לכן צריך בעזרת ה' ליצור קבוצה מצומצמת יותר של חברים. הניסיון הדל שלנו הראה שחמישה זה מספר טוב מכמה סיבות:
א. חמישה זו יחידת ערך בעלת משמעות, וכדברי חז"ל שדרשו על חמישה את הפסוק: "ואגודתו על ארץ יסדה", כנ"ל.
ב. כאשר יש חמישה אפשר להגיע לשיתוף אמיתי של כולם. כל אחד מקבל 'זמן במה' להתבטא ולקבל תשומת לב. החבר השקט אינו יכול להסתתר מאחורי הדיבורים של האחרים.
ג. המספר המצומצם מאפשר יצירת יחסי קרבה עמוקים בין בני החבורה, וגם מי שקצת מתקשה להיפתח בחברה גדולה יצליח בעזרת ה' לעשות זאת במסגרת כזו.
ד. גם כאשר אחד מבני החבורה נעדר מהמפגש, עדיין נשארת מסגרת שניתן לקיים בה שיח בעל משמעות.
ה. חמישה נכנסים לרכב אחד, וכך ניתן לעשות נסיעות משותפות לצורך חיזוק הקשר בין בני החבורה, לתפילות במקומות קדושים, לשמיעת שיעורים וכד'.
הפגישות של חבורתנו מתקיימות פעם בשבוע. כל פגישה אורכת כשעתיים, ובמהלכה מדבר כל אחד מבני החבורה על נושאים המעסיקים אותו בחייו ובעבודת ה'. בהמשך יפורט עניין זה בהרחבה.
חשיבותה של החבורה
ישנה חשיבות גדולה להבנת התועלת שבחבורה, שכן לכל אדם יש זמן מוגבל בסדר היום, ואף אחד לא רוצה לבזבז את זמנו, ובמיוחד כאשר מדובר בעובדי ה' אשר משתדלים לנצל את זמנם ללימוד התורה ולשאר מעשים טובים. עלינו להבין מה התועלת בחבורה, ומדוע אין בה משום ביטול תורה גרידא.
התועלת המעשית שבחבורה
ראשית יש לדעת שיש לחבורה ערך רוחני גבוה ביותר של השראת קדושה על החברים בה, ומתוך כך גם על עם ישראל, וכפי שמובא להן בנספח לחוברת. אך מכיוון שקשה להתאגד כחבורה ולהתמיד בזה רק לשם העניין הזה, עלינו להסביר במה מועילה החבורה לחבריה באופן מעשי ומוחשי ולא רק באופן סגולי.
חלק מהתועלות נביא בעזרת ה' כאן, וחלק – אם לא תשתתפו בחבורה – לא תגלו…
בתחילת הדברים מובאים ציטוטים מתוך דברי בני החבורה, הציטוט מופיע בגרשיים כמקובל.
הזכירה: רצוני לעבוד את ה' ולא להסחף אחר העולם הזה
"כשאתה נמצא בעולם שמחוץ לכותלי הישיבה, ואתה רואה שאנשים לא חושבים כמוך, והם לא במקום של עבודת ה', מאוד חשוב המפגש השבועי שנותן לך גב, אתה לא לבד במערכה הזאת של עבודת ה'. יש אנשים 'שפויים' שנמצאים בתוך הים הגדול".
כל מי שהספיק לחיות מעט בעולם הזה יודע שהשיח השולט בעולם אינו שיח של עבודת ה' וקרבת ה'. ודאי מי שגר או עובד בסביבה שקצת מרחיקה מעבודת ה', אבל אפילו מי שחי בסביבה שבה כן משתדלים לעבוד את ה', יכול למצוא את עצמו בצמא גדול לדיבורים על עבודת ה' פנימית ואמיתית. כך טבעו של עלמא דשקרא. שהאמת שבו מסתתרת.
מצב זה גורם לכך שגם יהודי שרוצה ומשתדל לעבוד את ה', עלול לרדת מאוד מאוד ברצונותיו ושאיפותיו, מכיוון שהשיח החברתי מושך אותו כל העת למטה, ועלול מאוד למסמס את רצונותיו ושאיפותיו. יהודי חייב עוגן שיְקַבֵּע אותו בידיעה: 'רצוני, שאיפתי ומטרתי בחיים היא אחת – עבודת ה". החבורה נותנת לאדם את העוגן הזה. הקשר עם בני החבורה, ששאיפתם ומטרתם עבודת ה', גורם לאדם לא לשכוח לשם מה הוא חי ופועל, ומה שאיפתו בחיים בתוך הים הסוער של קשיי ובלבולי העולם הזה. הוא חש כל העת שיש את השיח של העולם הזה, אבל הוא אינו שייך אליו. הוא שייך לחבורה שרוצה עבודת ה', והוא אינו מתמודד לבד מול העוה"ז, הוא חלק מקבוצה.
נחת ושמחה בעבודת ה' ובחיים כתוצאה מחברות אמת
החבורה נותנת לחברים בה את הנחת והשמחה מעצם היותם חלק מקבוצת חברים. האהבה בין החברים היא משמעותית ביותר. פשוט לאהוב אחד את השני בלי יותר מידי סיבות. אחד הדברים שמגלים לאחר השבועות או החודשים הראשונים של קיומה של החבורה, הוא את הפנים האמיתיות של החברים. כאשר 'הקרח נשבר', כבר לא צריך לעשות הצגות וכדומה, וכל אחד יכול להיות מה שהוא, ולהגיד מה שהוא רוצה ומה שהוא חושב. בהתחלה התגלית הזאת יכולה לתסכל (כי מטבע הדברים חלק מהדעות, המחשבות וההתנהגויות של האחד אינן עולות בקנה אחד עם אלה של השני, ואף עלולות לעורר התנגדות), אך לאחר שבעזרת ה' עוברים את המשבר של הגילוי הזה, האדם זוכה בחברים אמיתיים. חברים שאוהבים אותך איך שאתה ואתה אוהב אותם איך שהם – בלי מסכים, ועם כל ה"בוץ והלכלוך" שה' הביא לנו לנקות מעלינו. יש לעניין הזה ערך עצום. כך יש לאדם מקום בעולם שמקבלים אותו ואוהבים אותו. גם לאדם שבבית שלו הוא אכן מרגיש בבית[1], יש לפעמים הגבלות על היכולת לשתף את ההורים או את בת הזוג מכל מיני סיבות (לדוגמה: עניינים בפרנסה, קדושה, תובנות מורכבות בעבודת ה', חידושי תורה ועוד).
נחת ושמחה כתוצאה מפריקת ושחרור לחצים
הרבה אנשים בונים לעצמם תדמית שלפיה הם אינם אנשים חברתיים והם אינם צריכים חברה או שהם אנשים סגורים וכדומה. אך פעמים רבות הסיבה העיקרית לכך שהם חושבים כך, היא המציאות החברתית שבה הם נמצאים – שפשוט אין להם חברים. וממילא, ברגע שהנפש שלהם מקבלת הזדמנות חברתית אמיתית – בחבורה – הם ממש נפתחים באופן נפלא, והאישיות שלהם מתפתחת. חלק מהחברים בחבורה שלנו יכולים להעיד על כך באופן אישי. ישנה מציאות שאדם הולך לעבודה – הוא נמצא מחוץ לביתו שעות רבות; לפעמים הוא ממש לבד, ולפעמים הוא עם אנשים שהוא לא מעוניין או לא מצליח לפתח איתם קשר. הנקודה הזאת יכולה להיות נכונה גם במציאות של בן ישיבה שלומד תורה רוב היום, והוא יכול למצוא את עצמו ממש לבד. פעמים רבות הוא לומד ללא חברותא כי כך נוח לו יותר וכדומה, ולאחר תקופה שכזו הוא מתחיל להרגיש מאוד בודד. ללא חבורה הוא עלול ממש לפגוע בכוחות נפש חיוניים של עצמו.
ייעוץ והכוונה
"בהתלבטויות בעבודת ה' ובמעברים בחיים יש אנשים שאתה יכול לקבל מהם תמיכה ועצה". "כשאתה רואה איך חבריך מתמודדים. אתה מקבל פתרונות". "בחבורה ניתן לקבל משוב על דברים שאתה אומר, ואנשים אומרים לך אם היית בכיוון או לא". "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".
בחבורה, אתה בעצם יושב לפני קבוצת ייעוץ והנושא המדובר הוא איך תוכל לעבוד את ה' יותר טוב. כל אחד והכיוון שלו, כל אחד והגישה שלו. כאשר ישנה אהבה בין בני החבורה, ה' משפיע ונותן עצות שכדאי לשמוע. לפעמים רק מלשמוע את חברך פותר את בעיותיו שלו אתה יכול לקבל הרבה.
תמיכה
"מקום שאפשר לשתף ולהתבכיין בו". "דאגה בלב ישִֹחנה". בני החבורה מקבלים אותך באהבה כמו שאתה, עם חולשות ומשברים וגם ברגעים קשים. תמיד טוב לדעת שישנם אנשים שעומדים לצידך.
איזונים ונתינת משקל נכון לאירועים וחוויות
החבורה מאזנת בכמה כיוונים:
פעמים רבות כאשר אדם מנתח לבד את האירועים שחווה, הוא מנפח אותם הרבה מעבר לפרופורציות האמיתיות שלהם. וכשהוא מנתח את הדברים מול אנשים אחרים ומקבל משובים, הוא מגלה שהשד אינו נורא כל כך. דבר זה קורה פעמים רבות במריבות (לדוגמה), שאדם השותף למריבה חווה אותה רגשית במלוא עוצמתה ואילו אדם הצופה מבחוץ לפעמים אינו מבין על מה המהומה (כמה קל לנו לפתור בעיות זוגיות של אחרים, ואילו לעצמנו לפעמים העסק מסתבך…). זו כמובן רק דוגמה. בנושאים רבים האדם צריך מישהו מבחוץ, לא רק בשביל לתת עצות אלא בשביל שיצטרך להבהיר בפניו ולמקד את הבעיה, מה שבדרך כלל גורם להתגמדותה.
"החבורה היא כמו קבוצת גמילה, כולם עם אותם בעיות ואתה מרגיש שאתה לא החריג היחיד".
כאשר שומעים מאחרים שגם להם ישנה בדיוק את אותה בעיה, היא מקבלת פרופורציות נכונות יותר. לדוגמה, אם אתה חושב שאתה האדם היחיד בעולם שבאמצע התפילה מתחיל 'לטייס' אז מצבך חמור ואתה בלחץ, אבל אם יש עוד כמה כמוך – אתה יכול לעבוד על כך בנחת ובשמחה בלי להרגיש שאתה עם בעיה חריגה.
פרופורציות בזוגיות ובהתנהלות של בית. יש בעלים עם פינה של טינה לנשותיהם, למה היא מתנהלת בצורה כל כך רכה (או קשה) עם הילדים, למה הבית לא כל כך מסודר, הבעל חושב: "זה לא התנהלות נורמלית של בית!" מה שכמובן לא מוסיף לאשתו נקודות במבחני ניהול הבית. בחבורה מצפה לו הפתעה גדולה – ישנם בתים שהתנהלותם הרבה יותר קיצונית מאשר ביתו, ואולי אפילו כאידיאולוגיה הם אינם מוכנים שהבית יהיה מסודר, כי 'הבית שייך לילדים' וכד'. אין הכוונה שמדברים על בני הזוג בחבורה, אלא הכוונה שמתוך השיח רואים איך כל אחד מנהל את הבית שלו[2]. וזה מאוד מפליא לראות עד כמה ההבדלים בין הבתים גדולים – בשעות השינה של הילדים וההורים, בהרגלי הארוחות, בחלוקת תפקידים, ועוד. יחד אפשר לגלות פתרונות יצירתיים ורעיונות חדשים בניהול הבית. חבר אחד מספר משהו שהוא עושה בשולחן השבת, השני מתאר את הדרך שבה הוא משיג משמעת, ועוד.
החבורה יכולה לתת איזון לתכונות אופי. "אני מרגיש שהחבורה נתנה לי איזון לתכונות – יש אנשים בחבורה שמאוד שונים ממני. זה לימד אותי באיזשהו מקום להתאזן. כשאתה רואה מישהו אחר זה פותח אותך לשונוּת, ובכך אתה מקבל איזון".
לדוגמא, כאשר אדם שהוא דייקן באופן מוגזם (דבר שעלול לגרום לו לכעסים רבים על אשתו והסובבים וכו') רואה שהחבר שלו שהוא מאחר כרוני מצליח לנהל חיים באופן נורמלי והעולם לא מתמוטט – ולהיפך, הוא שמח ומרוצה בחייו – הוא קצת יתמתן בלחץ שלו על הזמנים. ולהיפך, המאחר ילמד מהדייקן את שיטת העבודה להספיק קצת יותר בחיים – לדייק יותר בזמנים.
להיות אני באמת
"החבורה נותנת לך מקום לצחוק כמו שאתה באמת, ליהנות כמו שאתה באמת, לזרום. בלשון העם "לצאת מהפוזה". "מקום שאפשר לשתף ולהתבכיין בו, מקום להשתחרר. מסגרת חברתית שבה אתה לא צריך להוכיח את עצמך, שאתה תלמיד חכם או 'צדיק', אלה פשוט חברים שלך וזהו".
במהלך החיים האדם מצוי מול מבטים של הסובבים אותו, ויוצר לעצמו רושם ותדמית מסוימים. בעבודה הוא צריך להציג את עצמו כאדם רציני ומיושב, מול אשתו הוא האחראי שמסדר הכל (או המבולגן שמבלגן הכל) וכו'. בקיצור, הוא חי עם סוג של מסכה. לפעמים מסכה עבה יותר ולפעמים פחות, אבל מסכה. בקרב בני החבורה, שמכירים אותך היטב, המסכה מתקלפת לאט לאט, ואז אתה מתחיל להרגיש משוחרר להיות מי שאתה באמת. זו יכולה להיות השעה היחידה שלך בשבוע שאתה מרגיש לגמרי בנוח עם עצמך[3]. בתהליך ארוך יותר, השחרור שהאדם מקבל בחבורה מקרין גם על היום-יום שלו, ומאפשר לו להשתחרר לגמרי מן המסכה.
קבלת השונה
החבורה דורשת מהאדם לקבל את העובדה שה' אוהב מכלול של דרכים בעבודתו ולא רק מחשבותיו הן הנכונות והצודקות. לפתע הוא מגלה שישנם אנשים שחושבים אחרת, והוא לומד לחיות איתם ולהכיל אותם באהבה. מה שסולל את הדרך לאהבת כלל ישראל על גווניו השונים.
סתם חברים טובים
"חברים קרובים שאני יודע שהם חברים שלי בהגדרה". "כל אדם יש לו צורך בחברים. כולנו עמוסים ומאוד בקלות אדם יכול לשכוח לתת לצורך הנפשי הזה את המקום. החבורה נותנת לזה את המסגרת".
מי לא צריך חברים טובים? מי לא רוצה חברים טובים?
עזרה טכנית של החבורה
אמנם זה לא הדבר החשוב ביותר, אבל אדם בהחלט זקוק לעזרה מידי פעם בפעם.
החבורה מועילה גם בצורה טכנית – הם שם כשצריך אותם. "אם צריך טובות מחבר יש ממי לבקש". "יש שלבים בחיים שאתה צריך אנשים. ברית יצחק, חנוכת הבית ועוד, לחברי החבורה ישנה סוג של מחויבות בריאה". "בפורים ועוד מועדים יש חברים לשבת איתם יחד". בקיצור, לכל צורך – לכל חבר יש מה לתרום לחבריו בדברים טכניים. לאחד יש רכב גדול להוביל בו דברים, לשני יש ידי זהב, השלישי יודע להפוך את אוצר הספרים עד שימצא את המדרש העלום שאתה מחפש, והרביעי גם אם לא זכית לגלות את הייחודית שלו, הוא יכול להצטרף למניין… והמעלה הגדולה – שאתה לא מתבייש לבקש.
ולסיום (החלק הזה)
ולסיום החלק הזה נביא כמה אמירות נוספות שענו בני החבורה על השאלה "מה תורמת לך החבורה?"
"המשפחה – האישה והילדים שלי רואים שיש לאבא חברים קבועים וטובים שיהיו איתו באירועים משמחים ובאירועים פחות משמחים חלילה. זה מקרין באופן מאוד חיובי".
"החבורה מבחינתי היא מנוף המעלה את עבודת ה' לרובד רוחני גבוה. זה צינור השפע מבחינתי. כל התובנות, ההתחזקויות, להתקדם, לצאת ממשברים – הכל מגיע דרך הצינור של החבורה. כוח של דיבוק חברים כל כך רצוי לפני ה', זה הכי חזק שיש".
"אהבת חברים. להצליח לגלות אהבה אמתית לחברים. ברבדים מאוד פנימיים. בונה קומה שלימה פנימית שיכולה להגיע רק על ידי קשר אמתי וכן, עם חברים בעבודת ה'. חברים לחיים. אני מאוד מאמין בכוח של החבורה – עצם המציאות של החבורה מאוד פועלת ומשמחת את ה' ומשרה שכינה. לא הייתי מגיע למקום כזה מול הקב"ה בלי החבורה. החבורה מזכה אותי להיות שותף במהלך של חיזוק האחדות בעם ישראל – דבר שכידוע כל כך חשוב בקירוב הגאולה, שהרי חורבן הבית היה בגלל שנאת חינם. זו זכות שהקב"ה מזכה אותי להיות שותף למהלך מאוד גדול. זה נותן המון שמחה בחיים חיזוק והכוונה. אתה יודע שאתה פועל. אם ישאלו אותי מה עשית? – הייתה לי חבורה. מתוך כך היכולת לעבוד את ה' היא ברמה אחרת לגמרי.
זכורה לי אותה הפעם שהחבורה כמעט התפרקה, והיה הרבה מתח. היו נקודות שיצאו מבפנים. נקודה של אהבה, של קשר אחד עם השני. הרגשתי למה אני אוהב כל אחד, למה זה כל כך משמעותי".
חבורה – למה דווקא ככה? החבורה היא יותר מ'עוד כמה חברים'
אדם עשוי לומר לעצמו: 'ברוך ה' יש לי מספיק חברים ואני איתם בקשר טוב. אני אפילו מידי פעם מדבר איתם על עבודת ה', אז למה לי ליצור מסגרת באופן מלאכותי?"
אך יש לדעת שעדיין יש צורך דווקא בחבורה. יכולים להיות מצב שלאדם יש הרבה חברים אבל אין לו באמת עם מי לדבר דיבורים פנימיים ועמוקים. לדוגמא: אפשר שיהיו לו חברים עובדי ה' במקום העבודה, הוא אפילו עושה איתם פעילויות גיבוש שונות. אבל ישנו חסרון בעצם החברות, כיון שהיא אינה מוגדרת כחבורה שמטרתה וענינה דיבוק חברים, האהבה והקשר, חזקים ככל שיהיו, יתמסמסו בנסיבות הזמן. לעומת זאת, החבורה יוצרת קשר פנימי בין החברים, דבר שלא אפשרי בסתם דיבור יום-יומי. יעידו על כך אנשים ששותפים לחבורות, שהאנשים שהם באמת מרגישים איתם קשר עמוק – אלו בני החבורה. הדבר דומה לקשר בין אחים, מי שזכה לקשר טוב עם אחיו יודע שהקשר ביניהם הוא חזק ועוצמתי גם בקשיים, גם בשמחות, וגם לאחר חודשים שלא נפגשו. הקשר נוצר מתחושת השייכות לגוף מאחד ומההכרות העמוקה כתוצאה מהחשיפה שעוברים בני החבורה.
חבורה גם מועילה יותר מחבר נאמן יחיד
יש מי שיאמר: "יש לי כבר חבר אחד או חברותא נאמן". אם יש לאדם גם חברותא שהוא מאוד קרוב אליו נפשית, ויש להם דיבורים קרובים, זה ממש מעולה. חברותא זה דבר גדול מאוד, והלוואי וכל אדם יזכה שיהיה לו חבר אחד קרוב באמת. אבל יחד עם זאת, בחבורה של חמישה יש משמעות אחרת. בחמישה קיים הרבה יותר גיוון, וכמה דעות שונות. בין שני חברים יכולה להיות מציאות שהם מזינים אחד את השני באותן המוסכמות בלי לשים לב. וגם אם הם שונים זה מזה בצורה משמעותית, עדיין יש הרבה פחות גיוון מחבורה. לעומת זאת, בין חמישה קיים מגוון גדול של כיווני מחשבה, דעות, פתרונות, עצות, מצבור שמועיל מאוד למי שרוצה לעבוד את ה'.
מעבר לכל זאת, קבוצה של חברים היא בעלת ערך אחר מזוג חברים. זו אוירה אחרת, סייעתא דשמיא אחרת – הכל בעוצמות אחרות לגמרי.
[1] ולצערנו לא לכולם זה כך… לפעמים יש בעיות של שלום בית, ולפעמים אין מריבות אבל לא מוצאים זמן לדבר ברוגע בעקבות העומס מהעבודה, הילדים וכדומה.
[2] לעיתים יש לאדם רצון וצורך לשתף באופן מפורט על עניין שמתרחש בינו לבין אשתו או אחד מילדיו, וכמובן שאם מגיעים לפתיחות ברמה שכזו, זה טוב מאוד. (שיתוף בנושאים אישיים שכאלה מצריך רגישות מאוד גבוהה של בני החבורה). גם אם מבחינת הלכות לשון הרע יכולה להיות הצדקה של תועלת, מאוד נכון לבקש אישור מראש מבת הזוג. כי זה מאפשר הרבה חופשיות בשיח, וגם מאפשר לחזור בפתיחות לבת הזוג ולשתף ברעיונות ועצות שהתקבלו בחבורה.
[3] אם כי – גם זה מצריך עבודה, הרי אדם עשוי לארגן לעצמו מסיכה מיוחדת לחבורה…
עד כאן חלק ראשון של המאמר, בהמשך נביא את חלק ב', שיעסוק יותר בפרקטיקה, ובמקורות, על עניין האגודה.
החוברת "אגודתו על ארץ יסדה" נכתבה בע"ה על ידי נועם כ., אביגדור ב., אברהם פ., איתן א. ומשה נ, חבורה מתלמידיו של הרב שמואל טל שליט"א, ראש מוסדות תורת החיים ביד בנימין.
את החוברת המלאה ניתן להזמין בע"ה במייל – aspersoff@gmail.com
טלפון: 
מייל: לחץ
יישר כוח לרב טל שליט"א ולתלמידיו על הקמת החבורה ועל כתיבת החוברת המועילה. אין ספק שהקשר החברתי הוא מצרך בסיסי עבור אנשים בכלל ובעלי תשובה בפרט, ואתם מראים שזה לא סתם עניין מקרי אלא דבר שאפשר ליצור אותו בצורה יזומה ולפתח אותו. קראתי את הדברים והתחלתי לחשוב איך אני מיישם אותם. אשריכם! שתזכו להפיץ עוד ועוד מתורתכם ומתורת רבכם!!