התהוות / אביתר בנאי
(מתוך העלון "קרוב אליך" מס' 32)
יש מחלוקת בין אנטונינוס ורבי, מתי נכנס יצר הרע באדם.
אנטונינוס אומר שהיצר נכנס משננער התינוק מבטן אמו. רבי אומר שכבר
משעת העיבור היצר הרע שותף. אנטונינוס טוען שאם יצר הרע היה נכנס
כבר בבטן אמו, התינוק היה בועט ויוצא קודם בשלותו. ובסופו של ויכוח, רבי
משתכנע ולומד מחברו הגוי: כשהעובר בבטן אמו, עדיין אין בו רע.
המהות של העובר היא בהתהוות שלו. כמה מופלא התהליך הכמוס הזה של
התפתחות העובר. צומח ומתפתח, מבשיל ומתקדם, תמיד לקראת.
כל עוד הוא עובר, הוא לרגע לא עומד באותה נקודה. התנועה הבלתי פוסקת
הזאת מעידה עליו שאין בו רע.
אם יצר הרע היה נכנס בעובר, זה היה עוצר את תהליך הגדילה שלו. הוא
היה בועט ויוצא. בין אם הוא אומר את זה בטון מתנשא ובוטח, בין אם הוא
אומר את זה בטון מיואש ומייאש, היצר הרע הוא אותו הקול שאומר לאדם:
"הגעת, עצור. איך שאתה עכשיו – זה מה שאתה".
חוזרים בתשובה עלולים ליפול למלכודת התשובה,
מלכודת ה"נקודה, סימן קריאה", וזה נורא, כי החזרה בתשובה מתחילה
בשאלה ענקית, בצעקה, בתנופה עצומה, בפליאה והתפעלות,
באי ידיעה מבורכת, בזינוק אל האין סופי.
אחרי החזרה בתשובה פתאום נגמרים הפסיקים, סימני השאלה,
וזה מוגבל, סופי. קטוע. פתאום הוא יודע. נזהר, עצור.
בשאלות יש מרחבים של אין סוף.
צריך תמיד לזכור שהתורה שאנחנו לומדים היא אין סופית, אף פעם לא
מפוענחת. אחרי כל תירוץ מסתתרת עוד קושיה ואחריה עוד תירוץ וכן הלאה
לעולם, אחרי התשובה מסתתרת עוד שאלה ואחריה עוד תשובה, לעולם.
תשובה על תשובה. הנשמה שלי היא אין סופית, פלאית, לעולם לא אפסיק
לגדול, לצמוח, להשתנות, להכיר את עצמי.
לעולם לא אכיר עד הסוף את אשתי, את ילדיי. תמיד יש עוד לגלות להתקרב,
לדייק. לא לנוח. לא להגיע.
אולי רק בשבת.
טלפון: 
מייל: לחץ
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.