"אומן, ראש השנה. איש בל יעדר!"
כל בעלת תשובה ברסלברית יודעת בעל פה את הסיסמא הזו ועליה רובנו מוכנות "למסור נפש". ובמקרה שלנו זוהי ממש מסירות נפש. למה?
כי אין משפחה ללכת, לא כולן גרות בסביבה של חברות כמותן שיכולות להתארח אחת אצל השניה, ובכל מקרה גם אם יש זה ממש לא פשוט לאשה נשואה (ועוד עם ילדים) להתחיל לחפש את עצמה.
אז למי שלא מונחת בסוגיה, כמה הקדמות נצרכות. כידוע, חסידי ברסלב מאמינים שיש עניין גדול להגיע אל ציונו של רבי נחמן מברסלב בערב ראש השנה, ולהתפלל יחד בעיר אומן ב"קיבוץ" בימי ראש השנה. עשרות אלפי אנשים מהארץ ומהעולם עוזבים את משפחותיהם ונוסעים לאוקראינה, אפילו שכרטיס טיסה מהארץ עולה בתקופה הזאת כמו כרטיס טיסה ללוס אנג׳לס או לטוקיו. בקייב מחכה לגברים עוד נסיעה של כמה שעות לאומן, ושם באומן מחכים להם אוהלים או מיטות צפופות בדירות אוקראיניות מעופשות במחיר מאות דולרים. אבל זו חוויה רוחנית מרוממת, (שמפצה על תנאי השטח הקשים). האוכל דוקא בסדר, בזכות מליונר אמריקאי שהגיע לאומן וניצל ממחלה סופנית, ומאז הוא בונה אוהלים ענקיים של חדרי אוכל שבהם מגישים אוכל משובח כיד המלך. מאות "בסטות" של קודש, ותפילות נרגשות של ציבור כזה גדול. הגברים חוזרים באורות גבוהים. והעיקר – התועלת הרוחנית היא עצומה, מה שנותן להם תחושת שליחות של טייס קרב שיוצא וטס הרחק מעבר לנוחות הנעימה, למען עם ישראל ולמען ההצלחה הרוחנית של כולנו.
אומן כולה לובשת חג ונראית כמו עיירה של פעם, מלאה במנינים מכל הסוגים, ובכל סוגי האוכלוסיה. חסידים, ליטאים, ספרדים, מסורתיים. ממש עם ישראל בקטן. כמעט. בגלל בעיות צניעות ודוחק, רבני ברסלב פסקו שנשים לא יגיעו בימי ראש השנה. הנשים נשארות בבית. חלקן רגילות לזה, ויש להן מערכת משפחתית תומכת. בעלות התשובה קצת נשארות מחוץ לכל הסיפור.
אז במחילה מהגברים, שגם הם עושים מסירות נפש, כידוע, המאמר הזה מוקדש רק לנשות ברסלב או לליטאיות שהפכו לאחרונה לברסלב(: הקושי איפה לעשות סעודות הוא אחד מני רבים… להיות עם הילדים ללא נוכחות הבעל, אין ספק שהחוסר מורגש.
אז כמה נקודות למחשבה:
1- אין ספק שיש מקרים בהם למרות הכל כדאי שהבעל לא יטוס לאומן. לדוגמא, מי שאשתו ממש עומדת ללדת או אחרי לידה, מי שיש בביתו אשה או ילדים במצב בריאותי בעייתי ולא יציב וכו'. במצבים כאלה אין רב שיתיר להשאיר את בני הבית לבד. השאלה היחידה היא: איפה הגבול? האם גם העובדה שהאשה לבד ורע לה זה מצדיק לנטוש ולעזוב? כל אחת צריכה לתת מקום לכל הקולות הפנימים, להרשות לעצמה לחשוב ולהרגיש קצת אחרת מהמקובל, ולבדוק את הדברים בזויות ראיה חדשות שמבוססות על דעת תורה, ולא על גחמות ומצבי רוח שלה או של בעלה. וכדאי לעשות שאלת רב ולהציג את כל צדדי השאלה, כי קל מאד להחמיר (או להקל) אבל כדי לעשות באמת רצון ה' ולהעביר ראש השנה בצורה הטובה ביותר צריך לקבל החלטה ביחד ואם זה קשה – לשתף רב שיעזור לקבל החלטה שקולה.
2- מי שכן שולחת את הבעל בשמחה, עדיין, אחרי הכל נשארת לבד. כדי להתמודד עם קושי ה"לבד" יש עצה פשוטה: כאשר מתקבצות נשים יחד זה יכול להיות פתרון נפלא. אז זה הזמן לפקוח עיניים בנות. לחפש להזמין לאיזה סעודה. זו מצוה גדולה וגם יוצר אוירה חגיגית ומכובדת.
3- למי שקשה לבד להכין יומיים חג ולנהל שולחן לבדה – כאן המקום לכתוב על כל מיני יוזמות מקומיות של נשים שקמו ועשו מעשה. לדוגמא, במושב קוממיות, מתקבצות זה שנה שלישית ברסלביות (ולא רק, גם מי שבא לה סתם לברוח לבעלה) שמתקבצות בבית ההארחה במקום, ובמחיר סביר זוכות לעשות כולן ביחד את החג עם אוכל טוב (סימנים וכו׳), אוירה טובה, פעילויות לילדים וכמובן – תקיעת שופר לכולן בחדר האוכל. יש גם שיעורי תורה במהלך החג לנשים ובקיצור – חוויה. אמנם אני לא הייתי, אבל שמעתי שנשים נהנו. השנה גם שידרגו תנאים, יש חדר אוכל יותר טוב, ותנאי לינה יותר טובים, כמובן כדאי לברר הכל מול האחראית.
והמחיר? זה לא בחינם, אבל למרות שמדובר בעוד הוצאה, כדאי מאד שהבעל יהיה שותף וידאג לזה שלאשתו יש פתרון הולם לחג, וכן אם צריך מוצאים כסף על צימר או אוכל קנוי מה שיכול להקל. ענין בית ההארחה אכן מהווה פתרון סביר, ולמרות שכולן שם בחדר אוכל אחד, שזה קצת באלגן, אבל האוכל מקייטרינג (בד"ץ) ולא צריך להכין ולהביא. ויש חברה נשית שזה תמיד טוב.. הטלפון לבירור פרטים – שולמית 0533129201
נאחל לכולן ראש השנה שמח ומוצלח!
טלפון: 
מייל: לחץ
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.