האדמו"ר מביאלה בשיחה עם מרכז "מענה": בעלי תשובה צריכים להיות מאוזנים ומרוצים. אשמח מאד לעזור לכם

הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (נולד בח' באדר תרצ"ה, 1935),  הוא האדמו"ר מביאלה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ומחבר סדרת הספרים "מבשר טוב" על כל חלקי התורה, שבה קרוב לשמונים כרכים.

עלה לארץ כילד לאחר מלחמת העולם השניה בעליית "ילדי טהרן", ולמד בישיבת פוניבז' אצל הרב דוד פוברסקי והרב שמואל רוזובסקי. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום.

בשנת תשל"ט נבחר לשמש כרבה של העיר לוגאנו בשווייץ, משרה שבה נשא עד שנת תשע"א. לאחר פטירתו של אביו, האדמו"ר בעל "חלקת יהושע" בכ"א בשבט ה'תשמ"ב, נבחר לשמש כממלא מקומו‏‏ של אביו‏. בשנת תשע"א עבר האדמו"ר להתגורר בעיר צפת.

האדמו"ר ידוע כתלמיד חכם עצום, ושיטתו הלימודית היא כדרך ישיבות ליטא. דרכו בחסידות מבוססת על כתבי ראשוני החסידות, וכן על כתבי המהר"ל והרמח"ל.

כבר הזכרנו כאן באתר את יחסו המיוחד לבעלי תשובה, והדרכותיו המיוחדות. לאחר שהאדמו"ר שמע שכתבנו מאמר על חשיבתו המקורית על דרכם של בעלי תשובה, הוא ביקש להפגש איתנו ולקיים עימנו שיחה מצולמת.

לפניכם צילום השיחה, ותימלול מלא שלה.

האדמו"ר מביאלה: בעלי תשובה לכתחילה לא צריכים ללבוש בגדים של חרדים (שטריימל וכו'). זה לא טוב גם מהסיבה שהם דוחים אנשים מתשובה. אחרת הם יכלו להשפיע על המשפחה שלהם, אבל אם המשפחה חושבת שזה חלק מההלכה, מהשולחן ערוך, הם אומרים: "אני לא יכול להתלבש בצורה כזו, אני בן אדם נורמלי". לכן מאד חשוב שילכו לבושים באופן נורמלי. וזה אפשרי אם יש קהילות נפרדות של בעלי תשובה. אם הם לא בקהילות נפרדות, קשה מאד להשפיע עליהם בענין הזה.

דן טיומקין: ענין הלבוש זו אחת הסיבות שצריך קהילות נפרדות?

האדמו"ר מביאלה: כן. הם ירגישו בעצמם יותר טוב, ולא יצטרכו ללבוש בגדים כאלה. למה צריך את זה? זה לא חשוב, לא צריך לעשות מזה עיקר. שישמרו את התורה, שיקבעו עתים לתורה. זה מה שחשוב.

עופר גיסין: מה באמת הדרך לנסות לחנך בעלי תשובה שלא ילכו עם ה"ריבוי אור" הזה, שבכל דבר מחפשים את הדרך הכי קיצונית? מה הדרך לפעול עליהם?

האדמו"ר מביאלה: צריך להגיד להם שזה מאד חשוב להם שישמרו את התורה והמצוות, ועל ידי זה שהולכים בצורה כזו הרבה פעמים אחר כך הם מתחרטים ורוצים להוריד את זה ולא מרגישים טוב עם זה, וגם על ידי זה הם דוחים מהמשפחה שלהם כאלה שהיו יכולים להיות בעלי תשובה. הרבה יותר חשוב להחזיר אדם בתשובה, מאשר שאדם אחר ילך עם "בגדים לבנים". זה לא מוסיף שום דבר.

עופר גיסין: בענין ההקמה של קהילות נפרדותלבעלי תשובה, עיקר ההתנגדות של אנשים לענין הוא שהם אומרים שאין שם את המנהיג, המדריך, התלמיד חכם

האדמו"ר מביאלה: אז צריך להשתדל שיהיה בכל קהילה אחד שכבר הרבה שנים בעל תשובה, ולמד כבר. אבל המצב הנוכחי יותר גרוע. בכל דבר צריך לחשבן את המעלות והחסרונות. הרבה יותר גרוע שנמצאים בקהילות חרדיות. לדאבוני לא כל חרדי יש לו שכל ישר, והרבה מהחרדים מסתכלים עליהם בצורה מזלזלת. הרי הבעלי תשובה מרגישים סוף כל סוף בזה. זה הרבה יותר גרוע. בקהילה נפרדת הוא נמצא עם אנשים משלו, אף אחד לא מסתכל עליו מלמעלה למטה, כי יש אנשים שבצנעה צוחקים ומזלזלים בהם. אדרבה, הרי הם יצאו משאול תחתיות, מתוך התאוות. הם הרבה יותר חשובים מאנשים שגדלו במשפחות דתיות והתחנכו כך! איך אפשר בכלל לדמות אחד לשני. צריך להסתכל עליהם בהערכה מלמטה למעלה!

עופר גיסין: אז הרבי אומר שעדיף שיהיו בקהילה עצמאית, אפילו אם אין להם תלמיד חכם גדול שידריך אותם מאשר שיהיו בקהילה של חרדים וירגישו פשוטים ומבוזים?

האדמו"ר מביאלה: כן. ובכל הקהילות מסתמא ימצאו כמה רבנים שאפשר לשאול אותם. אם באים אלי אני משיב להם, מקרב כמה שאני יכול בעלי תשובה. אני מסתכל עליהם למעלה, כי מה הרבותא באחד שהתחנך במשפחה דתית, והבעל תשובה עומד מול נסיונות כאלה.

דן טיומקין: גם בעניני פרנסה זו אותה ההנהגה?

האדמו"ר מביאלה: לדעתי צריכים גם לעשות פרנסה. זה לא טוב שאין להם פרנסה, אבל אי אפשר להכריח כל אחד לזה. הם לא מוכרחים ללמוד כל היום. רק אחד שלמד בישיבה ויכול להתפתח היטב. הם עוברים מספיק נסיונות ולא צריך שיהיה להם את החסרון הזה גם כן, שאין להם ממה להתפרנס. נעשו בעלי תשובה, והנה אין להם מה לאכול. זה לא טוב.

דן טיומקין: אבל הנטיה היא לומר: "למה נגרע?". אני גם רוצה ללמוד כל היום, להיות קודש קודשים

האדמו"ר מביאלה: תשמע: בעבר בפולניה, בליטא, ובהווה בכל המקומות, כל החרדים לומדים כל היום? אם אחד למד בצעירותו ויכול להתפתח בתורה, אבל אם הם קובעים עתים לתורה זה מספיק. ושלא יהיה להם הנסיון הזה, לאשה ולילדים, שאין להם מה ללבוש ואין מה לאכול. זה לא טוב.

עופר גיסין: אחת הבעיות היא שרוב הבעלי תשובה לא מכירים מה שקורה בחוץ לארץ שיהודי חרדי הוא בדרך כלל עובד וקובע עתים לתורה, והם מושפעים מהאוירה כאן בארץ שלעבוד זו "עבירה"

האדמו"ר מביאלה: נכון. אז צריך להגיד להם את זה. בעלי תשובה יש להם מספיק נסיונות, ועומדים נגד היצר הרע, זה לא טוב שגם לא תהיה להם פרנסה.

עופר גיסין: כיום בשביל להתפרנס צריך ללמוד מקצוע, וזה כרוך בבעיות של חוסר צניעות, או השקפה

האדמו"ר מביאלה: אפשר למצוא עצות לזה.

עופר גיסין: אמנם היום פתחו כל מקומות שיש שם הפרדה וצניעות, אבל הבעיה גם שבעלי התשובה מרגישים שבזה הם כמו חוזרים לעולם של חולין, אוניברסיטה וכו'

האדמו"ר מביאלה: אז צריך להסביר להם שזה לא ככה. אם אחד לומד מקצוע על מנת להתפרנס זו לא בעיה. זה לא טוב שיהיה את הנסיון הזה שאין להם פרנסה. אני כמעט בטוח שיש כאלה, חלק גדול, שבתוך ליבם מתחרטים על התשובה בגלל זה. אבל כבר לא יכולים לשנות, כי נכנסו לתוך הענין. הנסיונות שבקושי לצאת מכל התאוות שהם היו צמודים אליהן זו כבר מלאכה גדולה. לא צריך לומר יותר ממה שחז"ל אמרו: "אחד המרבה, ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לשמיים". אז "הממעיט" שעובד, יש לו אותה המעלה כמו אחד שלומד כל היום.

דן טיומקין: זה באמת אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות (במרכז "מענה"). אנחנו בקשר עם הרבה בעלי תשובה, אבל זו הבעיה: כשהם צעירים הם מאד בהתלהבות של הקדושה, רוצים לגמור את הש"ס, להיות תלמידי חכמים גדולים, גדולי הדור…

האדמו"ר מביאלה: זה כמעט לא שייך. רק רבי עקיבא התחיל בגיל ארבעים. צריך להתחיל בגיל שלוש עשרה, ארבע עשרה, אבל הם מתחילים בגיל עשרים ומשהו, אז רק אחד שהוא בעל כשרון גדול יכול להצליח בזה. אחד כזה יכול ללמוד כל היום ולהקדיש עצמו לתורה, אבל לא כולם. וצריך להסביר להם ש"אחד המרבה ואחד הממעיט" וכו'. לא צריכים את הנסיון הזה (של חוסר הפרנסה).

דן טיומקין: אז כל אחד אומר: אני אחד מאותם יחידי סגולה. הבעיה שגם אם הוא חושב שהוא רבי עקיבא, אשתו היא לא רחל…

האדמו"ר מביאלה: אז צריך להגיד להם. אם הם היו בקהילות נפרדות, אז לא היתה כל כך בעיה. אבל כשהם בקהילות של חרדים, שלומדים כל היום, זה משפיע עליהם. וגם בקהילות החסידיות לא כל אחד לומד כל היום. הם לא רואים אותם, אבל חלק גדול מהיהדות החרדית עובדים ועושים עסקים. הבעלי תשובה נמצאים בין אלה שלומדים כל היום, הם נדחפים לשם.

דן טיומקין:  גם במוסדות חינוך לילדים זה כך? שנינו בעלי תשובה ומתחבטים בסוגיה הזאת. יש את הילדים שמצד אחד גדלו כבר בציבור של בני תורה, אבל מצד שני לא מקבלים אותם למוסדות. ויש ענין שלא כל אחד יכול לעבור לקהילה נפרדת…

האדמו"ר מביאלה: זאת בעיה גדולה. אין לי פתרון לזה. אני עצמי לא סובר שלא צריך לקבל בעלי תשובה. הם חוששים על פי רוב שילדי הבעלי תשובה שאולי יש להם טלויזיה יביאו דברים שהילדים החרדים לא יודעים עליהם. אבל זה לא בסדר. אני אומר מפורש שזה לא בסדר, אבל אין בכוחי לשנות את זה. הבעיה היא שאם הם מכניסים בעלי תשובה אז הרבה מחרדים לא רוצים לרשום את הילדים שלהם למוסד כי הם חוששים שהילדים יקבלו השפעה רעה. אבל זה לא נכון תמיד. יש לי כמה בעלי תשובה שהילדים שלהם עומדים באותה רמה של החרדים. בבית שמש יש לי קהילה נפרדת של בעלי תשובה בראשות הרב סטבסקי, והם מאד מרוצים. עכשיו הקהילה גדלה ואני מקווה לבנות להם בית כנסת יותר גדול. זה מאד חשוב לעשות קהילות נפרדות.

דן טיומקין: אז צריך גם מוסדות חינוך נפרדים?

האדמו"ר מביאלה: כן. אז לא יהיו להם בעיות. לפני שלושים שנה באתי לצפת והיו שם בעלי תשובה וראיתי שהם לא מרוצים. אז הם עדיין לבשו בגדי חרדים כמו שטריימל וכו', עכשיו רובם הורידו  אתהבגדים האלה. הם לא היו מרוצים. מרגישים שמסתכלים עליהם מלמעלה למטה, במקום מלמטה למעלה, כנ"ל.

דיברתי עם בעלי תשובה על עוד ענין, שהוא גם חיסרון גדול: אם היו עושים אסיפה של בעלי תשובה הייתי מוכן לבוא ולדבר על זה. ההרגשה של בעלי תשובה שלדעתי היא חסרון גדול, ונגד ההלכה שברמב"ם, שהם כל הזמן חושבים על העבירות שעשו בעבר. הרי בעל תשובה הוא כקטן שנולד! אני סבור שבעלי תשובה עושים תשובה מאהבה, וזדונות נעשו כזכויות. אבל הוא כל הזמן יש לו רגש נחיתות ונזכר בכל הדברים שהוא עשה. תשכח מזה! עכשיו אתה אדם אחר! כמו גר שנתגייר. האם הוא יזכור כל מה שעשה כשהיה גוי? הרמב"ם פוסק שבעל תשובה זה אדם אחר. זה גם חסרון גדול אצל בעלי תשובה.

עופר גיסין: צריך לדבר הרבה על זה?

האדמו"ר מביאלה: כן! אני מדבר מזה בכל פעם שיש לי הזדמנות: תשכחו מה שהיה!

עופר גיסין: רוב הבעלי תשובה שיש להם כשרונות במה שעסקו פעם, אם זה באמנות ודברים אחרים, זורקים את הכל, ואז אחרי כמה שנים זה חסר להם

האדמו"ר מביאלה: איני רואה למה. אם יש לו חוש בציור, שיתפרנס מציור.

דן טיומקין: הוא חושב: אם אני אדם חדש, גר שנתגייר, רק תורה…

האדמו"ר מביאלה: אבל צריך להתפרנס גם כן

עופר גיסין: זה רק מצד הפרנסה, או גם מצד הצרכים של הנפש?

האדמו"ר מביאלה: הפרנסה זה צרכים של הנפש! אם אין לו פרנסה הוא לא יכול להיות מרוצה. לא יכול להיות לו שלום בית אמיתי אם אין לו פרנסה. זה כמעט לא שייך. הדבר הראשון שמקלקל שלום בית זה שאין לו פרנסה. הוא צריך לדעת שכל אחד הקב"ה תובע ממנו לפי כוחו שישמור ויקיים את התורה והמצוות. יקבע תים לתורה, ויתפרנס. בזמן הבעש"ט היה אברך שישב ולמד והתפרנס ממה שכינו אז "קעסט", כלומר שהיו חיים על חשבון ההורים אחרי החתונה, כי לא היה אז כמו היום כולל. אבל החותן היה נותן "קעסט" לזמן מסוים ואחרי שנגמר הזמן שסכימו היה צריך ללכת לעבוד. האברך היה שבור מזה שצריך להפסיק ללמוד כל היום, ובא לבעש"ט ואמר לו שקשה לו עכשיו שצריך להפסיק ללמוד כמו קודם. הבעש"ט אמר לו: ללמוד "המחליף פרה בחמור" (בבא מציעא פ"ח מ"ד) זה תורה, אבל אם אתה צריך לקיים "המחליף פרה וחמור" זה גם כן תורה! כשאתה עובד אתה גם כן מקיים תורה אם אתה עושה את זה מפני שאין לך פרנסה ואתה צריך כסף כדי לחנך את הילדים. כך הוא השיב לו. דבר ראשון צריך להשתדל שבעלי תשובה ירגישו בטוב, בנוח.

עופר גיסין: משקיעים הרבה כוחות בלהיות חרדי אשכנזי, במקום בלהיות יהודי עובד השם. מנסים להתפלל בהגיה האשכנזית, ואפילו יש בעלי תשובה שמדברים אידיש בבית. יצא מצב שיש הרבה מחזירים בתשובה שמנסים ללמד כך את הבעלי תשובה: שהעיקר זה להיות חרדי, כמו שנתפס היום מה זה חרדי.

האדמו"ר מביאלה: זו הטעות. מה אני יכול לעשות. להיות חרדי זה נכון. אבל זה לא אומר שהוא צריך לגור במאה שערים. אפשר אפילו לעשות ישוב, או קהילה כמו במעלות או מקום אחר, ולא צריך להיות עם "גרביים לבנות" או שטריימל וכל הדברים האלה. להיות חרדי הכוונה שהוא שומר תורה ומצוות קלה כחמורה. ולהיות לא-חרדי זה שפעם מתפלל מנחה, פעם לא מתפלל מנחה, אני לא רוצה לדבר על החוגים האלה, שהוא מאמין בקב"ה, אבל לפעמים לא מתפלל ואפילו לא הולך בשבת לבית הכנסת. חרדי זה אחד ששומר קלה כחמורה אפילו שהוא לא לבוש בבגדים האלה. היהודים שגרו פעם בגרמניה היו חרדים, ואגודת ישראל נוסדה על ידם, הלכו לבושים כמו, להבדיל, גרמנים. אפילו לעבודה היו הולכים בלי כובע (כיפה). היו יהודים חרדים ושמרו קלה כחמורה. רבי יעקב רוזנהיים היה ממיסדי וראשי אגודת ישראל והלך לבוש בחליפה קצרה וכו' כמנהג הגויים אז, וישב עם כל גדולי ישראל. זו טעות לחשוב שחרדי צריך ללבוש שטריימל וחליפה ארוכה וזקן ארוך, אם הוא מוריד את הזקן בסם או בדברים האחרים המותרים. צריך ללכת לאט לאט, אחרת אני חושב שזה לא משפיע בצורה טובה.

עופר גיסין: אז גם בתוך הקהילות של הבעלי תשובה, הרי הם ישראלים עם כל התרבות והמנטליות אז הרבי אומר שהם צריכים להשאר באותה מנטליות, רק לשמור מצוות בדקדוק. לא לעשות את השינוי הפסיכולוגי להיות חרדי חברתי.

האדמו"ר מביאלה: לא. זו הדוגמה שהיתה בגרמניה. גם בהונגריה רוב היהודים שהלכו בשיטת ה"חתם סופר" הלכו בלי זקן, בחליפות קצרות. אבל שמרו תורה ומצוות וקבעו עתים לתורה. כל מדינה היה לה את הסגנון שלה. בפולין היה סגנון אחר. אבל בגרמניה והונגריה היו חרדים והתלבשו אחרת, שומרי תורה ומצוות, תלמידי חכמים, מצייתים לרבנים.

דן טיומקין: הרבי אומר כאן חידוש. זה לא בדיעבד, אלא לכתחילה כך בעל תשובה יכול להעביר את התורה לדור הבא.

האדמו"ר מביאלה: אם הוא ככה, יהיה לו יותר טוב. שיהיה כמו היהודים בהונגריה או בגרמניה. בצורה הזו יהיו גם יותר בעלי תשובה לדעתי. ובצורה האחרת דוחים בעלי תשובה.

עופר גיסין: הרבי אומר שהעיקר שיהיה לו טוב?

האדמו"ר מביאלה: שיהיה לו טוב. הוא צריך להרגיש טוב בקיום התורה והמצוות. לא דבר משונה. ושהאשה תרגיש טוב. זה מאד מאד חשוב.

עופר גיסין: אז אם תהיה הזדמנות ונוכל לאסוף בעלי תשובה הרבי אומר שהוא יהיה מוכן לבוא לדבר לפני אנשים?

האדמו"ר מביאלה: אני מוכן לדבר, כן. דיברתי כבר כמה פעמים כשיצא לי לדבר. בפרט לדבר מהענין הזה שמאד מפריע – לא לחשוב על העבר! העבר גמור. תינוק שנשבה. לפי החזון איש כל חופשי היום אין לו דין של אפיקורס, הוא תינוק שנשבה. הוא קיבל חינוך כזה. זה לא כמו פעם שיצאו מישיבות, ממשפחות חרדיות. למה הוא צריך לחשוב על מה שהיה?

דן טיומקין: אז זה מה שאנחנו מנסים לעשות. אם אפשר לקבל ברכה מהרבי להצלחה.

האדמו"ר מביאלה: שהשם יעזור שתצליחו, הלוואי שתצליחו בכל הענינים. זה יהיה דבר גדול מאד. תעזרו הרבה לבעלי תשובה, וזה יעזור גם שיהיו יותר בעלי תשובה. זה מאד חשוב היום לקרב יהודים. הם כולם תינוקות שנשבו.

דן טיומקין: וגם אלה שחזרו בתשובה, שיהיו יותר מאוזנים

האדמו"ר מביאלה: מאוזנים, ומרוצים! לעבוד יותר לפי הטבע, לא לשנות את עצמם. תהיה מה שאתה.

עופר גיסין: לפי הטבע, זה בכל הענינים? להבין שאפילו שהוא חזר בתשובה הוא נשאר אדם עם נטיות, עם רגשות?

האדמו"ר מביאלה: כן, אם זה לא כנגד התורה. ודאי שהתאוות פסולות. אבל אם זה לא כנגד התורה, הוא יכול לעבוד כפי טבעו. ככה הוא יהיה מרוצה וככה זה טוב.

כל טוב, בהצלחה בכל הענינים. אני מאד רוצה לעזור לכם.

הדפסה, הורדה ושליחה לחבר