הרב מרדכי אוירבך שליט"א | הוידאו המלא מתוך כנס עולם התשובה

הגאון הרב מרדכי אויירבך כיבד את כנס עולם התשובה בנוכחותו ובדבריו מלאי העומק שאמר בכנס. הנה הוידאו עם השיחה המלאה ותימלול הדברים.

הגאון הרב מרדכי אויירבך כיבד את כנס עולם התשובה בנוכחותו ובדבריו מלאי העומק שאמר בכנס.

הנה הוידאו עם השיחה המלאה ותימלול הדברים:

דברי הגר"מ אויערבאך שליט"א בכנס תנועת התשובה

(עם הערות שקיבלנו מהרב לאחר הכנס)

אני רואה פה התכנסות של יראי השם. "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו" (מלאכי ג' ט"ז). השאלה נשאלת מה הכוונה "נדברו", צריך להיות "אז דיברו". ראיתי שהזוהר הקדוש (חלק ב' דף רי"ז.) שואל את השאלה הזו. חשבתי שהיום 'נדברו' בשפה המדוברת פירושו שיש הידברות בין שניהם. שכל אחד רוצה לשמוע מה שהשני מדבר. זה נקרא "אז נדברו". וראיה לזה שזה הפשט שהפסוק ממשיך "ויקשב ה' וישמע", השם אומר: אם אתם מקשיבים אחד לשני, אז גם אני מקשיב. אז אני מבין שפה התכנסו יראי השם, והמטרה שכל אחד ישמע מה שהשני מדבר, ואז "תשועה ברוב יועץ".

אז נשאלת השאלה מה לי בכל העסק הזה. אני בא מרקע אחר קצת… אז בעצם, אינני יודע בדיוק. אני מנסה לחשוב בצורה כזאת: הרי כל מי שנמצאים פה הם לא כולם מעור אחד, יש מחשבות וכיוונים, לא ראי זה כראי זה. אז גם אני עם הכיוון שלי. אלא מה, הצד השוה שבכל הציבור המשותף לכולם הוא הכאב. יש איזה כאב שמשתף את כולם. בלי להסביר את הסיבה והאופי והטעם לכאב. ובזה גם אני שותף. אני רגיש לכאב. וממילא אני מרגיש ששייך שאהיה כאן, מצד זה.

לגופו של ענין, יש נושא שבוער ועומד על הפרק, ויש מושג ששמו 'ביקורת'. במשך שנים אני שייך לציבור בעלי התשובה בכל כולי.  במשך הזמן הזה היה אפשר לצטט אותי בדברי ביקורת על הציבור החרדי אולי יותר חמורים ממה שאתם אומרים. אבל צריך להבין, הרי חלק מבעלי התשובה משתלבים בציבור החרדי. אני לא יודע סטטיסטיקה איזה חלק יותר גדול: החלק שמשתלב או החלק שלא. אבל לאותו החלק הזה שחי עם מצוקה ובעיות, אין לדעתי איזה פתרון או איזו מילת קסם שתפתור הכל. כל יחיד צריך למצוא את הכתובת הנכונה ולהתייעץ ולדבר, או להיות חלק מקבוצות של אנשים שרוצים להקים משהו.

אבל אני צריך להעיר הערה בענין זה. השימוש במילה "מהפכה" לא נראה לי. אני לא אומר קבלו דעתי. כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא כזה. אבל נראה לי שמהפכות שהיו בעם היהודי, מהפכות חיוביות, שעד היום אנחנו חיים עם הפירות שלהן, נעשו על ידי אישים מאד מיוחדים שההשגחה שתלה אותם. הם היו קשובים לדעת מה נקודות התורפה של הדור, וברוח קודשם הם עשו מהפכות, כל אחד במדינה שלו ובאזור שלו. לא בוחרים יהודים כאלה. אף אחד לא מינה את הבעש"ט, או את הגר"א מווילנא, או את הרש"ר הירש שעשה מהפכה עצומה, שזה יותר דומה לבעיות היום. או רבי ישראל סלנטר וכדומה. קם אדם ענק ועשה מהפכה.  כך לא כדאי להתהלך עם מחשבה כזו שנעשה איזו מהפכה. צריכים לפתור את הבעיות, בהתייעצויות. לעשות דברים לא שגרתיים, אבל לא להכריז על מהפכה. בסופו של דבר יש מסורת, משה קיבל תורה מסיני, וכך זה מתנהל כל הזמן.

עוד הערה. ואני מדגיש שוב שאני כאן לא כדי לתת כאן "דעת תורה", וכדומה. רק אומר את דעתי. אומרים שצריך להיות 'גשר' בין החילונים לדתיים. אם הכוונה ל'גשר' שיעביר ענינים מהציבור החילוני לציבור הדתי, זה לא התפקיד שלנו. התפקיד שלנו הוא לחזור למקורות, לבנות את עצמנו. לפעמים לאו דווקא עם הכלים המקובלים, לפעמים צריכים לעשות שינוי כיחידים, או בצורה קבוצתית. כך נראים לי פני הדברים.

אני מודע מאד לבעיות. אני לא מנותק מהציבור, ויש הרבה מה לעשות. לא צריך להתפעל, ובהתייעצות אפשר לעשות דברים חשובים. אבל במהות אנחנו חיים עם המציאות ש'זאת התורה המצויה בידינו היא הנתונה למשה רבינו, לא תהיה מוחלפת ולא תהיה תורה אחרת מאת הבורא'. כל פתרון שמחפשים צריך לחפש בתורה. בתורה יש הכל, והתורה יכולה לענות כל הצרכים. אמנם לא כל מה שקיים הוא קדוש. אפשר לשנות, בהתייעצות עם אנשי תורה. לבנות קהילה, לבנות מקום חינוך. להתייעץ איך יוצאים לשוק העבודה. אבל ביסודו זה צריך להיות לא בהכרזה על מהפכה. מהפכה נעשית ע"י יחיד מורם מעם ולא אחרת.

ועוד הערה. יש גמרא (סנהדרין דף י"א.) שרבי הריח ריח שום בשיעור. אמר: מי שאכל שום, ייצא. עמד רבי חייא ויצא. ורבי שמעון בנו של רבי שאל את רבי חייא: 'אתה הוא שציערת לאבא'?, אמר לו: 'לא תהא כזאת בישראל'. כלומר, ודאי שלא, לא אכלתי שום, אלא שקיבל על עצמו אשמתו של אחר כדי שלא יתבייש אותו אדם שעשה את זה. שואלת הגמרא: מהיכן למד זאת רבי חייא? מרבי מאיר, שגם איתו היה סיפור דומה, שקיבל על עצמו אשמה כדי שלא יתבייש אחר. ורבי מאיר ממי למד? משמואל הקטן, שגם הוא עשה דבר כזה.  ושמואל הקטן מי למד?  משכניה בן יחיאל (עזרא י' ב') שקיבל עצמו אשמה בשם העם. ושכניה בן יחיאל ממי למד? מיהושע, שכתוב: " ויאמר ה' אל יהושע: "קום לך למה זה אתה נופל על פניך? חטא ישראל" (יהושע פרק ז' י"ב). אמר לפניו: 'ריבונו של עולם, מי חטא?'. אמר לו הקב"ה: 'וכי דילטור (מלשין) אני? לך הטל גורלות'.  ויש אומרים בגמרא ששמואל הקטן למד ממשה.

למה רבי חייא לא למד ישר מיהושע? למה היה צריך את שרשרת האנשים שאחד למד מהשני. צריך להתבונן בזה, ואני חושב שזה חשוב לדעת. משום שאתה לא יכול ללמוד ישירות מהתנ"ך או מהגמרא או מאיזה ספר היסטוריה, כפי שיש אנשים שעושים. אתה צריך ללמוד ממי שהיה בדור לפניך. אתה לא יודע את הרקע ולא מכיר את הסביבה שהיו בדורות קדומים. אתה יכול לבחור ממי ללמוד, אבל מאנשים שהיו סמוך לזמננו.

לא באתי כאן לתת עצות. הידידים היקרים שלי, דן טיומקין ועופר גיסין, ביקשו ממני לבוא. ואם אני כבר כאן, אני אומר מה שאני חושב. נקוה שפה יתלבנו דברים. כל אחד יעלה את הרעיונות שלו. אבל בואו ננצל את הבמה הזאת לא לחרוג כמלוא נימה מהעקרון שהתורה הזו לא תהיה מוחלפת. אני לא מטיף פה מוסר, אלא מדבר מתוך הכאב המשותף שיש. לבדוק דברים, לא לפחד, לעשות צעדים נועזים, שהרי לא ראי זה כראי זה. המסגרות הקיימות אולי לא מתאימות, מה אפשר לעשות. אבל לשמור על המסגרת שהכל לפי התורה.

ואז, כל אחד לא ירצה רק להפגין את הדעה שלו. "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו". התכנסות לשם שמים. שכל אחד ישמע מה שיש לשני לדבר. ביחד ללבן את הדברים, ולהפנות אותם לאיזו דמות על, ואז ברור שיתקיים "ויקשב ה' וישמע". הקב"ה שומע להתכנסות הזאת שהיא לשם שמים ומתוך כאב אמיתי. "איש אל רעהו", שכל אחד יהיה חבר לשני. רבי שמחה בונם מפשיסחא אומר שהתורה אומרת "ואהבת לרעך כמוך", ולא מסבירה מה זה "רעך". אבל אנחנו רואים שעל יהודה כתוב "חירם רעהו העדולמי". הכוונה לא שרק היה אוכל איתו קוגל… אלא הוא היה מוכן ללכת עבורו למקום בעייתי כשיהודה היה במצוקה ולהתבזות עבורו. זה נקרא רע, חבר.

"אז נדברו יראי השם איש אל רעהו, ויקשב השם וישמע, ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו". אומרת על זה הגמרא: 'ולחושבי שמו – חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה' (ברכות דף ו.). לא ברור שצריכים דווקא לצאת מזה מיד דברים מעשיים. צריך קודם כל לחשוב טוב, ולהיות ממוקדים שאנחנו רוצים רק לעשות את רצון ה'.  ואז, "ויכתב בספר זכרון לפניו". זה נקרא שהקב"ה נותן השגחה מיוחדת על התכנסויות כאלה. הוא זוכר, זה עומד חי לפניו.

ויהי נועם ה' עליכם, ושכולם יתברכו.

שהקב"ה יצליח את דרכנו, ונזכה לעשות את מה שצריך לעשות.

[קרא עוד כתבות]

אודות מערכת מענה

מרכז 'מענה' עוסק בהדרכה מאוזנת וסיוע לבעלי תשובה, בהדרכת הגאון הרב מרדכי אויירבך והרב אורי זוהר. המרכז פועל במסגרת עמותת 'ביחד - תנועת בעלי התשובה בישראל'. מקימי המרכז הם דן טיומקין ועופר גיסין והמנהל הוא שמעון שחר.