(התמונה נלקחה מאתר: FreeDigitalPhotos.net)
אחרי ששלב הבירורים הסתיים בהצלחה, הגיע בשעה טובה הזמן להיפגש. גם כאן נדבר בלשון זכר, לבעל תשובה, אבל הדברים נכונים ומכוונים גם לבעלת תשובה, ורק לא רצינו לכפול כל משפט.
לפני שנעסוק מה מטרת הפגישה הראשונה, נדבר על שתי הטעויות הנפוצות ביותר. הטעות הראשונה: ציפיות הוליוודיות: גם אם לא נודה בזה, אנו מצפים לדברים שהגיעו אלינו מהסרטים ומהאגדות. שער מתבדר, הילוך איטי, ומוזיקת קיטש, וקרן אור מפציעה מבין העננים ומאירה רק את הבחורה. אותה בחורה שהיא שילוב כל החלומות שלי תופיע, תחייך, ומייד נדע שהיא – היא. זה יש רק בהוליווד. בעולם האמיתי אין דברים כאלה [ליתר דיוק, יש מעט מאד מקרים כאלה, אצל אחרים, ואולי מטרתם לייאש או לתסכל את כל השאר]. בעולם האמיתי צריך לעכל ולהתרגל למראה של הבחורה. כמו שיר חדש, גם השירים האהובים עלינו ביותר לא תמיד הערכנו בשמיעה הראשונה. ולכן לא צריך למהר ולהחליט על פי הרושם הראשוני.
הציפיות ההוליוודיות מתבטאת לא רק במראה החיצוני. אנו מצפים שהבחורה תפתח פיה ויאירו דבריה, והיא תתחיל לדבר דיבורים שמתאימים בדיוק לתבנית של האשה המושלמת שתמיד דמיינתי. זו שטות לחשוב שתמצא את זיווגך מושלמת ומתאימה לציפיות שלך. זו עבודת חיים, ואולי עוד מאה ועשרים שנות נישואין מאושרות היא תתאים. כרגע היא בן אדם בפני עצמו, וצריך לצאת מהתבניות של הציפיות ולנסות להכיר. מי שעסוק כל הפגישה לעשות התאמה בין המציאות לבין הדמיון של האשה המושלמת, בדרך לא שם לב מי באמת עומדת מולך…
מסתבר שיש לה גם חסרונות, כמו לכל יצור אנושי, וזה בכלל לא הענין. יש חסרונות שאי אפשר לחיות איתם (זה ענין סוביקטיבי, מה שמפריע לאחד לא מפריע כלל לשני), ויש חסרונות שאיתם אפשר לחיות, וזה מה שצריך לבדוק.
הטעות השניה, שמטעה ומבלבלת עוד יותר מהראשונה: יש בפגישה הרגשה שהבנת, אתה מכיר את הצד השני, וזה טעות. צריך להבין שכמו שאתה לא לגמרי אתה, אלא אתה מציג דמות נחמדה וחביבה, שמשפחתך וחבריך יוכלו להעיד שיש פער מסוים בין כלל רבדי אישיותך לבין מה שאתה מציג, כך גם אצלה. אפשר לקרוא לזה: מסכה. לא העמדת פנים, אבל מעטה של מלאכותיות. זו סך הכל פגישה ראשונה, ולכן בהכרח יש בה הרבה מבוכה, הרבה חששות, והרבה רצון שלא להיפגע, וכל זה משפיע על התגובות, על הזרימה. זו לא באמת היא, המטרה לגלות קצת מהאישיות האמיתית שמתחבאת לה.
איך עושים את זה? ראשית יש כלל יסודי שאסור לצאת לפגישה בלעדיו: להתפלל טוב לפני הפגישה, שהקב"ה הטוב יעזור לך לעשות את הבירור אם זו הבחורה שאיתה אני אמור להתחתן או לא, בבירור מהיר ככל האפשר, בלי לפגוע ובלי לצער, בלי העלמות, שהנקודות החשובות יתגלו ונוכל לעשות בירור אמיתי ונכון.
כעת סוף סוף נדבר מה כן הציפיות המציאותיות הנכונות לפגישה הראשונה. יתכן שההגדרה המתאימה היא: לבדוק התאמה, או יותר נכון: פוטנציאל של התאמה. בשלב זה לא כדאי לעסוק ולהתרכז בעניני השקפה. אלא לבדוק אם יש סיכוי של חיבור, זרימה ומשיכה.
ננסה קצת יותר להעמיק: כבר הארכנו לתאר כיצד בכל אחד מאיתנו יש רבגוניות רבה. יש בנו צדדים רבים באישיות, שלא כולם באים תמיד לידי ביטוי. הדרך בה אנו נראים ומתנהגים מול ההורים, אינה דומה לדרך שבה אנו מתנהגים עם חברים טובים, ואינה דומה לדרך בה אנו עם ילדים, או עם רבותינו. אף אחד לא סובל מפיצול אישיות, אבל יש בנו ״מסכות״ רבות, שכולן חלק מאיתנו, כולן מבטאות צדדים שונים באישיותנו המורכבת.
קשה לגלות את הפנימיות המוסווית ובטח שכבר בפגישה הראשונה, אבל כן אפשר לשים לב לכמה דברים בסיסיים. לראות אם יש לה מאור פנים. לראות מה בשיחה גורם לה לניצוץ בעינים.
כיון שלכולנו יש שאיפה לבנות בית תורני, אנחנו משתמשים בפגישות במסכה של ה״צדיק״ (או ה״צדיקה״), ונוטים שלא לחשוף את הרבדים היותר חבויים שבנו. מטבע הדברים, גם הצד השני נוהג כך, ורמת ההיכרות שנוצרת היא נמוכה ולא כנה. אצלנו, בעלי התשובה, זה ענין קריטי ומהותי. אינני חושב שעיקר השיחה צריך לדבר על העבר, על זכרונות מהחילוניות, אבל זה בהחלט לא נכון להתעלם משלב מהותי זה בחיינו. כאשר משתדלים למעט בדיבורים על העבר, למרות שחלק ניכר מהאישיות שלנו עוצב בתקופה שלא היינו דתיים, יוצא שבעצם לא ממש מכירים אחד את השני.
ויותר מזה: זוגות רבים נסחפים בשיחות ההשקפה שלהם בזמן הפגישות, מבררים היטב את ההשקפה של הרבנים של הצד השני, ונסחפים לדבר על הכשרים או על מספר הילדים הרצוי, ונוטים להתעלם מדברים גשמיים ושוליים כמו: עד כמה אפשר לקבל הצצות למידות שמושרשות בפנים.
כאשר אליעזר עבד אברהם בדק את השידוך הראוי ליצחק אבינו, הוא בדק דוקא חסד ולא אמונה, השקפה או יראת שמים. הרב נבנצל שליט"א (בספר: שיחות לראש השנה, עמ' קצ"ד) למד מכאן יסוד גדול, שהשקפה נכונה ניתן להקנות בקלות יחסית, כי מקומה בשכל, אבל המידות – עיקרן בלב – וקשה מאד לתקן אותן! ולכן כדאי לנסות לשים לב לדברים הקטנים האלה, שמתגלים בין השורות, בסב-טקסט, ולא לדרג הצהרות צדיקיות ועל פי זה לקבוע את ההתאמה. ובכלל, כדאי מאד לשים לב ולהיות מודע עד כמה יש פה בכלל התחלה של משיכה, עד כמה יש כאן זרימה, עד כמה מעניין ונעים לי בחברתה.
עוד כמה עצות קטנות ומועילות: הפגישה דורשת ריכוז מלא. אתה גם בוחן וגם נבחן. לכן כדאי להיות מרוכז, לנתק טלפון, לא להיות עסוקים בשום דבר, לנסות להימנע מטירדות. לא להביא לפגישה ספר לימוד. על זה נאמר שהעוסק במצוה פטור מן המצוה, וזה לא מראה על רצינות כלפיה. כדאי מאד לא להגיע רעבים מדי ולא להתחיל לאכול ברעבתנות. מצד שני, כדאי מאד לשים לב לתחושות של הבחורה, ולשאול אותה אם קר לה, או חם לה, אם היא רוצה לאכול או לשתות, ואם כן להיות לארג' ולהציע לשלם או לקנות לה את המשקה (גם בזה יש מה ללמוד מאליעזר עבד אברהם…). לא צריך בצורה חונקת וטרחנית, אבל להיות רגיש לזה. חשוב מאד לא לשקר, אפילו לא שקר קטן. כידוע, קשר בנוי על אמון, וזו תהיה טעות חמורה להרוס אותו כבר בתחילת הקשר.
אסור להתרגש מניסים קטנים או ממופתים. גם בזה יש ללמוד מאליעזר עבד אברהם, שהמשיך לבדוק את רבקה אפילו אחרי שהמים עלו לקראתה, ולא הסתפק בכזה מופת, כיון שאפשר לעשות מופתים ובכל זאת לא להיות מתאימים או אפילו מושחתים במידות. זה תמיד נחמד, אבל בהחלט אסור לשחרר את ביקורתיות השכל רק בגלל מופתים.
לא כדאי למשוך את הפגישה הראשונה יותר מדי. קשה לנקוב בזמן הרצוי, אבל צריך להתרגל, להפנים, לעכל, ולא נכון לעשות פגישה ארוכה מדי.
בסוף הפגישה הראשונה, לא כדאי למהר לפסול [במאמר הבא, שיעסוק בפגישות הבאות, נאריך יותר בענין המשיכה החיצונית וחשיבותה. בינתיים, בפגישה הראשונה, לא כדאי למהר עם זה, צריך להתרגל, לתת צ'אנס]. זה נכון שאם יש ממש דחיה מבת הזוג, או אם ברור כשמש שזה לא זה, אז באמת כדאי להוריד, אבל בכל מקרה אחר, טוב לתת צ׳אנס כדי לראות את כיוון הגרף, אם הוא יתפתח ויעלה.
התפילה שאחרי הפגישה הראשונה היא חלק מאד מאד חשוב ובלתי נפרד מהפגישה: יותר נכון לקרוא לו התבודדות. אין הכונה רק לבקשות. קודם כל כדאי פשוט לדבר עם הקב"ה בשפתך, לנתח בפרוטרוט בינו לבינך מה הלך בפגישה, לתאר את התחושות והרגשות בכל שלב. לפרט את המעלות ואת החסרונות שצריכים בירור. ממש לנתח בקול רם: את כל מהלך הענינים עם זוית רגשית. ממש לפרט, שלב אחרי שלב, מה נאמר, מה הרגשתי, מה אני חושב שהבחורה הרגישה. הרי אי אפשר לדמיין שבאמת הכרת את הבחורה. כמו שברור שגם אותך אי אפשר היה להכיר, בגלל המתח וכו', כך גם אותה לא באמת הכרת, וצריך ניתוח והתבוננות כדי לשים לב לניואנסים הקטנים, ולהיות מודעים לאינטואיציות ולא לזלזל בהן.
יש סוד גדול, שכל אחד נותן בפגישות רמזים ופרטים מסגירים לשריטות שלו. יש דברים שהם שטויות, מבוכות וחוסר נעימות, ויש דברים שהם סימפטומים לבעיות גדולות ועמוקות. כמעט כל זוג שמגיע לטיפול זוגיות טוען שהוא לא ידע מהחסרונות של הצד השני, ואז הצד השני צווח שזה שקר, וכבר בפגישה הוא רמז לזה. ולכן צריך לתת תשומת לב ראויה לכל פרט. לא למהר לפסול, אבל להיות מודע לדברים שטעונים בירור. לזה נועדו הפגישות הבאות, וגם אפשר להמשיך ולברר יותר לעומק את הנקודות המסופקות הללו.
גם התלהבות מפגישה ראשונה עדיין אינה ערובה להצלחה, שהרי הפנימיות האמיתית היא מוסתרת. חז"ל לימדו אותנו שבשלושה דברים אדם ניכר… ובטוח לא נתקלנו בדברים אלה בזמן הפגישה הראשונה. אינני ממליץ לשכר את הבחורה או לנסות להכעיס אותה, אבל צריך לחפש הצצות לאותם רבדים פנימיים. מלצר שכח להביא לה מים? זו ההזדמנות להראות שאכפת לך. דאגת עם כל המתח גם קצת לחייך, להראות אוירה טובה?
ההתבודדות לא חייבת להסתיים עם מסקנה חד משמעית, אבל היא עוזרת לסדר את הראש, לסדר את המחשבות. עכשיו אפשר להתייעץ, לישון על זה, ולהמשיך להתפלל להגיע לעצה טובה ונכונה. הגמרא מלמדת אותנו שלפני שמגיעים לקבל החלטה, כדאי לא להיות על בטן ריקה אלא אחרי ארוחה טובה.
טלפון: 
מייל: לחץ
בס"ד
מרתק מאוד.
מחכים בקוצר רוח למאמר הבא!